"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבונדסטאג בהחלטה היסטורית: ה-BDS - תנועה אנטישמית

הפרלמנט הגרמני קיבל ברוב גדול את ההחלטה המגדירה את תנועת החרם על ישראל כאנטישמית • המשמעות: איסור העברת כספי סיוע גרמניים לארגונים הקשורים לתנועה זו • השר ישראל כץ: "זהו צעד חשוב ואנו תקווה שגם מדינות אחרות באירופה תלכנה בדרך זו"

,עודכן
הבונדסטאג // צילום: אי.אף.פי // הבונדסטאג // צילום: אי.אף.פי

הבונדסטאג הגרמני אישר היום (שישי) ברוב קולות עצום אתהצעת ההחלטה המגדירהאת תנועת החרם האנטי-ישראלית BDS כאנטישמית ואוסרת על העברת כספי סיוע גרמניים לארגונים הקשורים לתנועה זו.

צילום ארכיון

הבונדסטאג הוא הפרלמנט הראשון בעולם המגדיר את ה-BDS כתנועה אנטישמית. בהצעת ההחלטה תמכו שתי מפלגות הקואליציה - השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, ושתי מפלגות מהאופוזיציה - הליברלים וחלק מחברי מפלגת ״הירוקים״.

מפלגת השמאל הקיצוני, ״די לינקה״, התנגדה ברובה להצעה והסתמכה על קריאה שפרסמו השבוע 60 אנשי אקדמיה ישראלים ויהודים, אנשי שמאל קיצוני, שטענו כי ייחוס אנטישמיות ל-BDS יפגע באפשרות להגן באופן חופשי על זכויות הפלסטינים ולהתנגד לכיבוש השטחים הפלסטינים. מפלגת הימין הלאומני, ״אלטרנטיבה לגרמניה״ נמנעה בהצבעה. הצעת החלטה מטעם ה״אלטרנטיבה״ שקראה לאיסור מוחלט של פעילות ה- BDSבגרמניה נדחתה על ידי שאר המפלגות.

בתגובה להחלטה ההיסטורית, הצהיר שגריר ישראל בגרמניה, ג׳רמי יששכרוף: ״אנחנו מברכים על ההחלטה שאומצה היום בפרלמנט הגרמני אשר נוקטת עמדה ברורה ועקרונית נגד ה-BDS. ההחלטה זכתה לתמיכה נרחבת מכל הקשת הפוליטית וקובעת הגבלות על פעילויות BDS, בהן היא רואה צורה של אנטישמיות. מדובר בהחלטה חשובה בפניי עצמה ובמיוחד שאומצה בפרלמנט מרכזי באירופה ובקרב שחקן מוביל באיחוד האירופי. ההחלטה משקפת את ההבנה כי ה BDS לא עושה כל ניסיון לבנות גשרים, לקיים דיאלוג ולעודד דו קיום למען יציבות ושלום בין ישראל וכל שכנותיה."

היחס לתנועת ה-BDS עורר דיון סוער בבונדסטאג, למרות שכל הסיעות בבית הנבחרים הגרמני הגישו הצעות המתנגדות לפעילויות החרם של התנועה. מפלגת ״אלטרנטיבה״, שהייתה הראשונה להגיש הצעת החלטה נוקשה ביותר נגד תנועת החרם, טענה שהיא המפלגה היחידה בבונדסטאג שבה יושבים ידידי ישראל האמיתיים, מאחר שכל המפלגות האחרות מרבות בדברים, אך לא עושות דבר מעשי.

ה״אלטרנטיבה״ גם הדגישה, שהקרנות הפוליטיות הקרובות לשאר המפלגות בבונדסטאג מממנות ארגונים וגופים הקשורים ל-BDS. מתנגדי ה״אלטרנטיבה״ ציטטו הצהרה של ראש הקהילה היהודית בגרמניה, יוזף שוסטר, מאתמול לפיה אנשי ה״אלטרנטיבה״ הם ״ידידים מזוייפים של ישראל״, ומנסים לקדם את עמדותיהם נגד הערבים והמוסלמים באמצעות הפגנת ידידות לישראל.

שביעות רצון בישראל

ממלא מקום שר החוץ, ישראל כץ, בירך: "אנחנו מקדמים בברכה את החלטת הבונדסטאג, אשר התקבלה ברוב גדול, נגד תנועת ה- בי.די.אס. הפרלמנט הגרמני קבע כי מדובר בתנועה אנטישמית המקדמת חרם בלתי חוקי נגד ישראל. זהו צעד חשוב ואנו תקווה שגם מדינות אחרות באירופה תלכנה בדרך זו".

השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, שאחד מתחומי פעילותו העיקריים הוא המאבק בתנועות החרם, מסר: "החלטת הבונדסטאג נגד ארגוני ה-BDS היא צעד חשוב במלחמה נגד החרם והאנטישמיות החדשה ומוכיחה שפרצופה האמיתי של תנועת החרם נחשף. ברצוני להודות לידידי ישראל בבונדסטאג על עמידתם האיתנה לצד ישראל במאבק נגד אלה שחותרים תחת זכותה להתקיים ואני קורא למדינות נוספות ולאיחוד האירופי לנקוט במדיניות דומה".

נציגי ״די לינקה״ הבהירו שהם מתנגדים להצעת ההחלטה המשותפת לסיעות הקואליציה והאופוזיציה, שהתקבלה, מאחר שהוצאה ממנה התייחסות להבעת ביקורת לגיטימית נגד ישראל. ״אנחנו דוחים את החרם על מדענים, אומנים,ו סחורות מישראל, אך אנחנו לא מקבלים את ההכללה המתייחסת לאנטישמיות״, הבהירה הדוברת בשם הסיעה, ״ישראלים פנו אלינו ואמרו: אתם פוגעים בחופש הביטוי בגרמניה. 60 מדענים פנו אלינו, תומכים ומתנגדים של ה-BDS, ואמרו שהחלטה תמנע כל דיון על הזכויות של הפלסטינים ונגד הכיבוש״.

הפגנת BDS בגרמניה // צילום ארכיון: אי.פי.איי

Thank you to all our friends across Germany's parties, in the@cdu,@spdde,@Die_Gruenen&@fdpfor taking a strong moral stance against#BDS

Thank you for fighting anti-Semitism in all its forms

I call on all European parliaments to swiftly adopt similar legislation!

2/2

— גלעד ארדן (@giladerdan1)May 17, 2019

בהמשך להחלטת הפרלמנט הגרמני להגדיר את קמפיין ה-BDS כצורה של אנטישמיות, הצהיר אולגה דויטש, סגנית נשיא מכון המחקר NGO Monitor: "אנו מברכים על החלטתו החשובה של הפרלמנט הגרמני ושמחים שהוא מתייחס באופן ישיר להגדרת העבודה של האנטישמיות ואף מתחייב להפסיק את המימון לארגונים ופרויקטים שמערערים על זכות קיומה של ישראל ו/או מקדמים את קמפיין מימון החרם שחקרנו וחשפנו רבות במשך השנים האחרונות. האתגר הבא הוא היישום של ההחלטה ואנחנו מצפים לשתף פעולה עם השחקנים הרלוונטיים בגרמניה על מנת להבטיח זאת".

השתתף בהכנת הידיעה: אריאל כהנא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר