"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משחקים ומתלוננים

בדיקת "ישראל היום": מספר דקות המשחק שמקבלים הצעירים בישראל - לא מה שחשבתם • השחקנים עד גיל 21 זוכים ליותר זמן פרקט ממקביליהם בליגות הגדולות באירופה • וגם: כיצד ישפיע ביטול החוק הרוסי? • כל המספרים בפנים

,עודכן
צילום: פיב"א - האתר הרשמי // שחקני העתודה של 2018. עשו קפיצת מדרגה משמעותית

1. ההנחה הרווחת בקרב אוהדי הכדורסל בישראל היא שהשחקנים הצעירים לא זוכים למספיק הזדמנויות בשל מספר הזרים הגדול בליגה, ובשל גל המתאזרחים ששוטף את הענף.

הזכייה של תיכון חדש באליפות העולם, לצד ביטול החוק הרוסי החל מהעונה הבאה, מגבירים את התחושה שלמרות שבישראל צומחים כישרונות - האפשרות שלהם לקבל הזדמנות אמיתית בליגות הבכירות אינה גבוהה, ובכך הכדורסל הישראלי מאבד את הדור הצעיר.

אך במקרה הזה התחושות לא בהכרח תואמות את המציאות. בבדיקה מיוחדת של "ישראל היום" ערכנו השוואה בין מספר הדקות שמקבלים צעירים בליגת העל בישראל לבין זו שלה זוכים מקביליהם בכמה מהליגות הגדולות באירופה. והתוצאות? מפתיעות במיוחד.

2. בליגה הישראלית משחקים חמישה שחקנים מתחת לגיל 21 (שנתון 98'), שמקבלים יותר מ־8 דקות בממוצע למשחק. שני שחקנים משנתון 97' - תמיר בלאט (הפועל ירושלים) ונתנאל ארצי (הפועל גלבוע/גליל) - זוכים ליותר מ־23 דקות למשחק.

לשם השוואה, בליגה האיטלקית רק שחקן אחד בטווח הגילים הזה מקבל באופן קבוע יותר מ־8 דקות למשחק. בספרד שלושה צעירים משחקים בקביעות יותר מ־8 דקות, ובליגה היוונית המצב דומה לישראל, עם חמישה שמקבלים 8 דקות או יותר על הפרקט.

יש לציין כי בכל שלוש הליגות הללו מספר הקבוצות גדול יותר מאשר בישראל, כך שעל פניו מספר הצעירים אמור להיות גבוה יותר. פני הדברים, כמו שעולה מהנתונים, אינם כך.

3. אחת הסיבות המרכזיות להשתלבות של אותם כישרונות ישראליים צעירים היא ההצלחה של נבחרת העתודה בשתי אליפויות אירופה האחרונות - זכיות במדליית הכסף ב־2017 ובמדליית הזהב ב־2018.

שלושה מהם (רבע מסגל הנבחרת שזכתה באליפות ההיסטורית) - יובל זוסמן, עידו פליישר ודני אבדיה - כבר מקבלים מספר דקות משמעותי בליגת העל. שחקן נוסף - יאיר קרביץ (הפועל ב"ש) - זוכה בינתיים לדקות בודדות.

שלושה בוגרים של הנבחרת מ־2017 זוכים ליותר מ־23 דקות למשחק (זוסמן, בלאט וארצי), ושניים (רועי הובר ואריאל נבון) נמצאים קבוע ברוטציה של קבוצתם.

הובר מול מדר. דור העתיד כבר כאן // צילום: עודד קרני

4. חלק מאותן הזדמנויות שקיבלו השחקנים הצעירים אפשר לזקוף לזכות החוק הרוסי. ביטולו החל מהעונה הבאה עשוי לעורר חשש שמא בעקבותיו יירדו דקות המשחק של הישראלים.

מנגד, המצב החדש עשוי לפגוע במעמדם של חלק מהשחקנים הבכירים והוותיקים, אך מי שצפויים ליהנות מהמתווה המסתמן הם דווקא הצעירים, שלא דורשים שכר גבוה והקבוצות ירצו להשלים בעזרתם את הסגלים.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר