השור הזועק: הסטטוס החדש של נדאל
רפאל נדאל סופר כבר ארבעה טורנירים ברצף שבהם הוא נעצר בחצי הגמר • "אני צריך ללמוד לקבל את זה", אמר הספרדי, שרגע לפני הרולאן גארוס ינסה להתאושש בטורניר רומא

מזג האוויר הסוער ברומא דחה את משחקו של רפאל נדאל מול ג'רמי שארדי בסיבוב הראשון ונתן לספרדי עוד זמן לחשוב על הסטטוס החדש שמלווה אותו השנה: מפסיד.
זה לא שנדאל לא הפסיד בקריירה, אלא שמאז 2004, במשך 15 שנים רצופות, לא קרה שהמדורג שני בעולם הגיע לחודש מאי בלי תארים בארון.
תמיד הוא ניצל החודשים הראשונים של השנה לחידוד משחק החימר, כך שהכל יתחבר כמו שצריך ברולאן גארוס, והשנה כלום לא הולך. זה התחיל בהפסד בחצי גמר אינדיאן וולס מול רוג'ר פדרר, נמשך בחצי הגמר מול פאביו פוניני במונטה קרלו, עבר דרך דומיניק תים בחצי הגמר בברצלונה והסתיים בשבוע שעבר בחצי הגמר מול סטפאנוס ציציפאס. ארבעה טורנירים אחרונים, ארבעה הפסדים בחצי הגמר. "זה טניס", אמר השבוע נדאל, "לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים".
כרגע 2019 משבשת לנדאל את הפתגם הזה. הלפעמים שלו התהפך. מטניסאי שניצחונות היו חלק בלתי נפרד מהשגרה הספורטיבית שלו בתקופה הזאת של השנה, הפך נדאל לכזה שלומד להכיל הפסדים, גם כאלה שמגיעים על משטח החימר שהיה בשליטתו המוחלטת.
"אני צריך ללמוד לקבל את זה", הודה לקראת רומא, "להבין שזה לא אומר שדרוש שינוי. לאורך כל הקריירה לקחתי את הניצחונות כמשהו מובן מאליו, וכנראה אני צריך ללמוד לעשות את זה גם עם ההפסדים".
נדאל. כל הפסד עולה לו בדם // צילום: אי.אף.פי
זה נשמע פשוט, רק שנדאל הוא פרפקציוניסט ספורטיבי שמציב לעצמו סטנדרטים גבוהים בכל זמן נתון. וכשהוא לא מגיע אליהם, נשמעת ביקורת עצמית. "אהיה כן איתכם, אני הפסדתי יותר מאשר הוא ניצח", אמר ללא סינון אחרי ההפסד לציציפאס, עדות לכך שבתוך ראשו נדאל עדיין לא מסוגל לראות את עצמו מפסיד לשחקן בן 20 שאותו ניצח שלוש פעמים בשנה האחרונה. גם את ההפסד לפאביו פוניני תירץ בחולשה רגעית, וברור לגמרי שכל הפסד שכזה עולה לו בדם.
לכן לטורניר רומא חשיבות אדירה מבחינתו. במקום במילים, הספרדי יקבל הזדמנות להוכיח שהוא מבין איך מתמודדים עם הפסדים שמגיעים בתדירות נדירה על המשטח האהוב עליו. יש לו הזדמנות לתקן, להסיק מסקנות, לזכות בטורניר בפעם השנייה ברציפות והתשיעית בקריירה, ולהרים את הביטחון לקראת הרולאן גארוס.
ברומא הוא עשוי לפגוש את אחד או יותר מהמתמודדים ציציפאס, פדרר, תים וג'וקוביץ' בדרך לגמר (אם וכאשר).
זה יעזור לספרדי לענות על השאלה הקשה שעלתה על שולחנו השנה: האם באמת הגיע זמנו להתרגל להפסדים, גם על חימר, או שמא הכל הכנה לקראת עוד זכייה, 12 במספר, באליפות צרפת הפתוחה?
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו