"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על ראשך תפארתך, לינור

הנחיית הטקס בכיסוי ראש היא מעשה אמיץ • אברג'יל לא עברה "דיכוי" • המדכא הוא לא מי שהניח מטפחת על ראשה אלא מי שמבקש לתלוש אותו • פרשנות

,עודכן
אברג'יל וכיסוי הראש בטקס המשואות // צילום: כאן 11

על ראשך תפארתך, לינור. וכמה שהיא כבדה, התפארת הזאת. ללכת בשלט על הראש שאומר במי ובמה את מאמינה. להתמודד עם דעות קדומות נוכח השלט הזה. לבחור בו כל בוקר מחדש, מעיד על אלוקייך. לבחור בו, ואותו, שיתאים לבגד, לאופנה, שלא ייראה מרושל. שלא יעורר יותר מדי תשומת לב. ושלא יחביא אותך.

18 שנים הלכתי בכיסוי ראש. מטפחת בד חצצה ביני לבין השמיים, ביני לבין הגשם, הרוח, השמש. הפנים וההבעות חשופות, בלי מסגרת שיער, בלי מחבוא. לפעמים הוא מעצבן, חם, מגרד, יקר(!). ולפעמים הוא כתר מלכות שמעורר גאווה פנימית שאי אפשר להסביר. המטפחת שלי ירדה עקב גירושים. אולי היא עוד תחזור אחרי שאתחתן. אני יודעת כמה קשה לבחור בכיסוי, ועד כמה הבחירה הזאת היא פרטית, נשית, חכמה, מודעת.

יש גם מרווח של חופש ואמירה אישית. אין מי שיעצור את כיסויי הראש האופנתיים הכוללים את כל מנעד הצבעים, הבדים וצורות הקשירה. הבחירה בבד מנומר וקשירה לגובה היא דרכה של אומנית יראת שמיים לחבר בין הטקסט האישי לבין ההלכה.

וכמה יפה היתה האמירה של אברג'יל: כיסוי ראש גדול ויפהפה שמצהיר על מחויבות ליהדות וגם אומר "אני כאן". שמצניע את שיער הראש, לא את האדם שתחתיו.

הנחיית הטקס הממלכתי החשוב במדינה במטפחת היא מעשה אמיץ. לא היינו צריכים את זה כדי לדעת שאברג'יל היא אישה אמיצה. קדם לכך סיפור חייה ובעיקר מאבקה בהחפצת נשים. היא האחרונה שאפשר להניח לגביה שעברה "דיכוי".

המדכא הוא לא מי שהניח מטפחת על ראשה של אברג'יל (היא עצמה), אלא מי שמבקש לתלוש אותו מראשה. מי שכינה את המטפחת "טיטול", "מגדל", "תרבוש רב קומות" מבקש להפשיט אישה ממלבושיה, מעצמיותה.

כיסוי הראש הוא החפצה שוביניסטית? גברים חונטים את נשותיהם? מספיק להיזכר בכמה מהנשים החזקות שראשן מכוסה: סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי וראש עיריית בית שמש עליזה בלוך, הזמרות נרקיס ואתי אנקרי, הרבנית ימימה מזרחי והעיתונאית סיון רהב מאיר, אימהות שלושת הנערים, הבמאית רמה בורשטיין, זוכת פרס ישראל מירי ארנטל (זכרון מנחם), מדליקת המשואה מארי נחמיאס. האם יש מי שיעצור את הנשים הללו?

השופט בדימוס עודד אליגון הטביע את יגונו באברג'יל הנפלאה.

כל גבר שמעיר על לבושה של גברת עושה מעשה בלתי צנוע וחודר למרחב הפרטי שלה, וכאן הוא גם הפליא להקיא אל מקלדתו סקסיזם. אני חושבת על מי שנשפטו לאורך השנים תחת פטישו של אליגון, אנשים שראשם אולי היה מכוסה, ונזכרת בתפילה "השיבה שופטינו כבראשונה - והסר ממנו יגון ואנחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר