הטקס האלטרנטיבי: לא להתייחס לבוחרים בחוסר מוסריות

כתיבה זו היא טעות לוגית. טור זה יסביר מדוע אסור להתייחס למשהו שאני עומד להתייחס אליו.

צהרי יום הזיכרון. זמן לנשום אוויר. לאחר שעשינו סבב גדול בין כל מתינו. ביקרנו אצל משפחת פישר ושרנו שירי זיכרון בסניף בני עקיבא בקרית אונו. עם יפי ובוגרי המכינה שמענו על בן ציון. בכפר סבא עמדנו ליד קברו של בן דודנו גלעד זוסמן עם בני המשפחה, ולידינו משפחת גולדין, השכנים החדשים שנוספו לנו לפני מספר שנים. לטקס בשירות לא הספקנו להגיע. עומס קברים. 

לא הצלחנו להגיע או לדבר עם המשפחות של אייל, יוסי, נדב, אריאל, ארז, ערן, יעקב ועוד רבים וטובים. רעים לנשק ולדרך שיצאו לקרב ולעולם לא ישובו עוד. 

וברדיו בדרך, במקום לשמוע את שירי הזיכרון המלווים את פס הקול הישראלי של יום הזיכרון, שוב עוסקים באותו הטקס. במקום לשמוע על נופלים שהכרת ועל נופלים שלעולם לא תכיר, אנחנו עסוקים במלל אין סופי על טקס זיכרון של 3,000 אנשים שבחרו בדרכם המשונה והלא הגיונית בעיני לציין את יום הזיכרון. 

בפייסבוק ובעיתונות הכתובה מקבל טקס זה מקום עצום פי כמה וכמה מגדלו. כמה אנשים בחרו, במקום להתייחד עם מתיהם, לבזבז את זמנם בהפגנת נגד מיותרת ונגררת. 

מאות אלפי ישראלים ואולי מיליונים היו בטקסים הרגילים והשתתפו באירועים בבתי העלמין. ו-3,000 אנשים אולי הגיעו לטקס האלטרנטיבי. פרומיל שבפרומיל. עזבו אותם. התעלמו מהם, דמוקרטיה חזקה היא ישראל. לא יקרה כלום גם אם ניתן להם לחגוג ולציין כפי שמתאים להם. וטרול שמאכילים אותו רק גדל ומשמין עד שנה הבאה. וכל פרסום מזיק כי כל פרסום משמש לגיוס כסף בשנה הבאה לטקס הבא וכן הלאה.

בואו נתמקד בשלנו. בואו נזכור את מתינו, בואו נעסוק בחשוב, במאחד ובמקרב. במה שנוגע ל99.9% מתושבי המדינה. בואו נדאג שלכולם יהיה מקום בטקסים שלנו. ובואו נתפלל שבתי הקברות לא יתמלאו בחללים חדשים בשנה זו. 

לא נתמוטט מלתת אפשרות ל-0.1% שבוחרים בחירה גרועה ולא מוסרית שכזו. לפעמים להתעלמות יש הרבה יותר כוח. סבתי הייתה אומרת "לא לכל טיפש שמתעטש צריך לרוץ ולומר לו לבריאות. חג עצמאות שמח.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו