"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ברית ההפכים שאי אפשר בלעדיה
"הייסורים שעברו עלינו אי אפשר שהיו ייסורי חינם", אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון • מדינת ישראל נולדה מתוך החלום והכיסופים, וגם מתוך הכאב ושכול המלחמה • היא תמיד צועדת קדימה, אבל גם עם הפנים אל העבר - כי אי אפשר בלעדיו • דעה
בין יגון לשמחה // צילום: נועם ריבקין פנטון // בין יגון לשמחה // צילום: נועם ריבקין פנטון

ברית ההפכים שאי אפשר בלעדיה

"הייסורים שעברו עלינו אי אפשר שהיו ייסורי חינם", אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון • מדינת ישראל נולדה מתוך החלום והכיסופים, וגם מתוך הכאב ושכול המלחמה • היא תמיד צועדת קדימה, אבל גם עם הפנים אל העבר - כי אי אפשר בלעדיו • דעה

, עודכן

דווקא ברית ההפכים הבלתי אפשרית הזאת, שקשה איתה אך אי אפשר בלעדיה - בין תוגה לששון, בין עצב לשמחה, בין זיכרון לעצמאות - היא שיוצרת אותו רגע מעבר מיוחד. רגע לידת המדינה. בכל פעם מחדש, כבר 71 שנים, כמו בלידה, שגם בה מתחלפים בתוך דקות צירים וכאבים חדים באושר עילאי של הולדת חיים חדשים. מדינת ישראל נולדה מתוך החלום והכיסופים, וגם מתוך הכאב ושכול המלחמה. "מגש הכסף" של אלתרמן אינו רק מילים מופלאות, אלא מציאות "עוטה חג ואימה", כמו שני הימים הללו שעוקבים זה לזה ומשלימים זה את זה.

הזיכרון של היום אינו רק מחויבות למתים של ה"אתמול", אלא בראש ובראשונה לעצמנו ולמחר; מחויבות לדור הראשונים שהניח את היסודות שאליהם נולדנו; מחויבות לערבות הדדית גדולה יותר בין כל חלקי העם היהודי (גם אלה שבחו"ל), אפילו אם מחלוקות אמיתיות קורעות אותנו.

מחויבות גם למטען ההיסטורי והדתי היהודי, כי אצל רבים מבני הדור הצעיר - זה שנולד אל המוכן, אל מציאות של מדינה קיימת - מתכנסת התודעה הלאומית רק אל המובן מאליו - ארץ לידתם. מדינת ישראל היא הרבה דברים, אבל דבר אחד היא לא - היא לא מובן מאליו ואסור שתהיה כזאת! בכל מדינה אחרת די אולי בקשר הילידי הטבעי, אבל לא במדינת ישראל, שצמחה מתוך מורשת העבר, ושבלעדיו - אין לה זכות קיום דווקא כאן בארץ ישראל.

המחויבות היהודית ההיסטורית, זו שמעבר למחויבות הילידית, עולה במחשבתי כל אימת שאני מביט בקורות העץ העתיקות, שמחכות ל"גואל" ו"פודה", באחת מפינות מתחם הר הבית. סיפורן של קורות העץ הללו - חלקן אולי מימי הבית השני - מזכיר לי תמיד קורת עץ מפורסמת אחרת מהשיר של אלתרמן "על אם הדרך", שיר ערש לילד על ספינת מעפילים. השיר מספר על עץ שסבו של הילד כבש בו את ראשו בתפילה לירושלים; עץ שאביו נעקד עליו בחבל, הוכה בו עד מוות וצנח כשאף פניו מופנות לירושלים; עץ שעתה הוסב לשמש תורן ספינה ששטה לארץ ישראל ועמוד תפילה לירושלים. השיר הזה הוא תמצית קורות חיינו.

בן־גוריון שאל פעם האם "יש עוד עם שמסוגל למסע ארוך כזה על במת ההיסטוריה? מים סוף בימי משה רבנו ועד ים סוף בימי צבא ההגנה לישראל? למדנו הרבה במסע הארוך הזה, והייסורים שעברו עלינו אי אפשר שהיו ייסורי חינם", כך אמר.

גם למדינת ישראל מודל שנות ה־2000 נותרו ימים רבים לקרוע, תמיד עם הפנים קדימה, אבל תמיד גם עם פנים אל העבר. כי הזיכרון האישי והלאומי הוא התורן שעליו נניף הלילה את הדגל, תורן שאי אפשר בלעדיו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...