"כששמעתי את השיר לא הפסקתי לבכות"

את השיר "פרי גנך" כתב יוני רועה ב־1990 לזכר חבר הילדות שלו, סגן חן ברוד ז"ל, שנהרג בתאונה מבצעית בצפון. השיר, שביצעה אביבה אבידן, הפך לאחד השירים המושמעים והאהובים במוזיקה הישראלית.

מאז ועד היום מקבל רועה אינספור פניות ממשפחות שכולות שמבקשות ממנו לכתוב שיר להנצחת יקיריהם, אולם עד כה הוא התקשה לעשות זאת. אלא שהסיפור הטראגי של גילה עקירב, שאיבדה שניים מילדיה, נגע ללבו והוא מיהר להלחין טקסט שכתב בנה, עמית עקירב, לוחם צנחנים שנפל ב־1990 במהלך תרגיל ברמת הגולן. התוצאה היא השיר "לראות אותך" שרועה גם מבצע.

"סתם שוכב ועליך חושב/ אפילו את דמותך אסור לדמיין/ לפעמים חולם בלילה עליך/ רוצה לנגוע בך/ אולם כאשר אני מתקרב/ ומנסה לחבקך/ פתאום אני מתעורר", אומרות מילות השיר שכתב עמית לאהובתו יפעת.

"עמית אהב מוזיקה והיה תקליטן חובב", מספרת אמו, גילה. "חלומו היה להתגייס לצנחנים והוא אכן הגשים את החלום. את יפעת, שעליה הוא כתב את השיר, הוא הכיר בגיל צעיר מאוד, ומאז מותו היא מלווה את המשפחה והפכה להיות חלק מאיתנו. כששמעתי לראשונה את השיר - עיניי לא פסקו מלדמוע. השיר מעלה מחדש את כל הזיכרונות שלנו מעמית".

רועה מספר כי לפני כשנתיים פנה אליו היועץ הפיננסי שלו, אמיר הירשברג, וסיפר לו על קרובת משפחה שאיבדה את בנה, ושהחלום שלה הוא שאלחין את אחד מהשירים שהוא כתב, ושנמצאו בחדרו לאחר שנהרג. "אמרתי לו שאני מקבל כמעט כל יום פנייה כזאת, בגלל 'פרי גנך', אבל שקשה לי להתחבר למקרים שבהם אני לא מכיר את ההרוג. 'פרי גנך' נולד מסיפור אישי של חבר ילדות שלי. הרבה פעמים אמהות שכולות בוכות לי, וזה קורע לי את הלב - אבל אני פשוט לא מסוגל.

"אחרי שנה וחצי אמיר חזר אלי עם הבקשה וסיפר שהאמא הזאת איבדה שני ילדים. הבן השני, אביעד היה מדריך כושר קרבי והתמוטט תוך כדי אימון ב־2002. כששמעתי את זה, אמרתי שאני לא יכול שלא לבדוק את זה.

"לפני כחודשיים וחצי, קמתי ליום של בעסה, מהימים האלה שאתה קם בבוקר עם מצב רוח לא טוב, הלכתי לאולפן שלי, נכנסתי למייל ומצאתי שם את חוברת השירים של עמית שאמא שלו שלחה לי. עברתי על השירים, וכשהגעתי לשיר 'לראות אותך' התחלתי לשחק עם הפסנתר, ואז שלחתי סקיצה לאמא של עמית, רק אני והפסנתר. היא חזרה אלי מיד, בוכה. הרגה אותי. אמרה לי שהחלום שלה זה שהשיר הזה ייצא לרדיו, שאלה מה צריך לעשות. אמרתי לה שאני אטפל בזה. דיברתי עם המפיקים שלי ועם אנשים מחברת התקליטים, ולכולם הסיפור האישי של אמא שאיבדה שני ילדים מאוד נגע.

"ביום שהקלטתי את השיר באולפן עם הנגנים, רציתי להכיר את אמא של עמית והזמנתי אותה. היא באמת עם הכלה שלה, דיברנו והתחבקנו. היא מאוד התרגשה. סיפרה לי את הסיפור של המשפחה, התוודתה שהיו לה רגעים קשים, שרצתה לגמור עם החיים האלה, אבל נשאר עוד בן, ונכדים, והיא החליטה שהיא לוקחת את החיים קדימה וממשיכה הלאה. היא אישה מדהימה, ובהקלטה מאוד התרגשה והתחברה לשיר".

•פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים