הסידרה לאיכות השלטון

ספינים של הרגע האחרון, הפעלת לחץ וסחטנות, תרגילים מסריחים, איומים מפורשים, סקסיזם בוטה - את כל אלה לא יכולתם לראות אמש ב"פגוש את העיתונות" שאירחה את ראשי המפלגות, אבל כן בדרמה פוליטית מעולה שהגיעה למסך בטיימינג נדיר. נקודת המוצא של המיני-סידרה "הממשלה" מתרחשת שלושה ימים לפני בחירות, אי שם בדנמרק. הפוליטיקאים עסוקים בניסיונות של הרגע האחרון לגייס קולות, לבנות קואליציות ולהכפיש את היריבים. "העם לא מנהל שום דבר", אומר ראש הממשלה המכהן בשיחה סגורה, מעמיד את הדמוקרטיה בפינה כילדה נזופה. גם בלי להבין דבר בפוליטיקה סקנדינבית קל להישאב לתוך הדרמה הזו, שתישאר רלוונטית גם כאשר ייסגרו הקלפיות וייספרו קולות החיילים והימאים.

במרכז הדרמה עומדת בירגיטה ניבורג כריסטנסן, פוליטיקאית אנונימית למדי, המנהיגה את מפלגת המאזניים הקטנה "המתונים". היא אישה נשואה ואם לשניים, המקיימת בחייה הפרטיים את כל הערכים שלהם היא מטיפה, כולל רכיבה על אופניים לפרלמנט (סתיו שפיר, לטיפולך). הפוליטיקאית המושלמת, הדוגלת בשוויון, בשקיפות שלטונית, בזכויות מיעוט ובכל הדברים האלה שבסקנדינביה אוהבים לדון בהם בכובד ראש - מתחזקת קריירה, משפחה ובית בעזרתו של בן זוג תומך, המצליח לרכוש לה ערב עימות גורלי חצאית במידה הנכונה. חרף החשד כי מדובר בפנטזיה, ניבורג היא דמות ראשית סוחפת, שקל להזדהות עימה ולרצות בהצלחתה. מעבר ליופייה הכובש, זיק בעיניה מאשר שמדובר בפוליטיקאית שאינה מתה עדיין, אפילו לא מתה להיכנס לממשלה. "אנחנו מקשיבים לסקרים, אבל הם לא מכתיבים מדיניות", משיבה ניבורג ליועצה הלוחץ עליה לזרום. "יש בפוליטיקה יותר מסקרים", היא טוענת. למען הסר חשש אציין שוב: מדובר בסקנדינביה.

נקודת השינוי מתחוללת מייד בדקות הפתיחה. ראש הממשלה המכהן מוזעק לסייע לאשתו המצויה במצוקה נפשית, ומשתמש בכספי מדינה כדי לרכוש לה שני פריטי אופנה יקרים. מעשה השחיתות הזה מתגלה ליועצה של ניבורג, המסרבת לעשות בו שימוש. ראש האופוזיציה מצד אחר לא מהסס לנפנף בקבלות הקנייה בעת העימות האחרון, המתקיים ערב הבחירות. ניבורג עצמה מנצלת את דקות המסך החשובות כדי לצאת בנאום אישי מהלב, שבו היא מודה, בין השאר, כי השמינה. הסחף לעברה מתחיל (איזו אישה לא תזדהה עם המסר-). הציבור נוהר לעבר המפלגה שראשיה מודים שהם אינם יודעים הכל, ושייתכן שהם גם, אולי, אנושיים. כשהפוליטיקאים שלצד ניבורג משורטטים בקווים גסים - ראשי המפלגות הגדולות הם גברים דורסניים, ומלבדם קיימים ליצן פרובוקטור, מיליטריסטית קיצונית, ירוקים מנומסים - אין פלא שבתום הפרק הראשון ניבורג הכנה והחברמנית מקבלת לידיה את המושכות להנהיג את העם. עכשיו יהיה עליה ללמוד איך עושים פוליטיקה, באמת.

העולם שנחשף ב"הממשלה" הוא שדה קטל של מניפולציות, מזימות ותככים. למי שנמצא הרחק מהפולקטינג (הפרלמנט הדני) קשה לקבוע עד כמה מציאותית ואמינה הדרמה, אך אולי בגלל המרחק "הממשלה" מהפנטת ומענגת כל כך. קשה שלא להישבות בקסמה של ניבורג, קשה להתגבר על הרצון לעלות על מטוס לדנמרק ולשלשל עוד קול עבורה.