להיות מורד נעשה חשוב, אג'נדה חתרנית הפכה להיות סקסית, המילה "העצמה" מעטרת כל טקסט תרבות עדכני - וז'אנר ספרי הילדים של השנים האחרונות לא נותר מאחור. נדמה שכל דמות בשר ודם שחיה את חייה והעזה לחשוב בגדול, כבר הציתה דמיון של איזה סופר: כולם רוצים לרכוב על עגלת הנרטיב הגדול מהחיים.
ואם הזכרנו העצמה, תפוח האדמה הספרותי הלוהט של העת האחרונה הוא העצמה נשית, ליתר דיוק ביוגרפיות מאוירות היטב לילדות קטנות וגדולות, שמספרות את סיפורן של נשים מצטיינות בתחומן, שחלמו בגדול ולעיתים גם שילמו מחיר אישי לא קטן על הסטייה מהנורמות של תקופתן.
דוגמאות לא חסרות: "אגדות אמיתיות" של תום בייקין־אוחיון (הוצאת פנק) שאינו מכיל רק ביוגרפיות נשיות, אך מנגיש סיפורים היסטוריים לילדים המוגשים כאגדות; סדרת "נשים קטנות גדולות" המוצלחת שתורגמה בהוצאת צלטנר, והביאה בין השאר את סיפורן של פרידה קאלו, מארי קירי, אגתה כריסטי, ג'יין אוסטן, אמיליה ארהרט ועוד; הגרסה הישראלית בשם "הישראליות" של אותה הוצאה, עם סיפוריהן של גולדה מאיר, חנה סנש, רחל, אנה טיכו, ז'קלין כהנוב, שרה לוי־תאני ועוד ועוד; "אגדות אמיתיות - 50 נשים לגדול איתן בישראל" (כנרת זמורה דביר) ביוזמתן של המעצבות טל מימון, מורין גלימר ואלה מוסקוביץ', שמגולל בקצרה ובליווי איורים של מיטב מאיירי ארצנו את חייהן של נשים, טוב נו, מעוררת השראה. בקיצור - המציאות עולה על כל דמיון.
מעוררת השראה, מדונה // צילום: אי.פי
חלק מיוזמות וכותבות הביוגרפיות האלה - כמו בדוגמה האחרונה שצוינה - ספגו השראה מ"סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" (הוצאות "כתר" ו"כנפיים", בתרגומה של רונית רוקאס, שראה אור לראשונה ב־2016, והכרך הראשון תורגם לעברית שנתיים לאחר מכן), שנהיה מעין תנ"ך מקוצר לז'אנר הביוגרפיות לקוראים (ובעיקר הקוראות) הצעירים. ההצלחה של הספר האסתטי הזה של יזמיות המדיה פרנצ'סקה קוואלו ואלנה פאווילי, שגייס את סכום הכסף הגבוה ביותר בהיסטוריה של מימון ההמונים (יותר ממיליון דולר) וכיכב ברשימות רבי המכר בארץ יותר מ־26 שבועות, היא כל כך גדולה, שבימים אלה כבר רואה אור הכרך השני בסדרה.
גבר מהפכן, אישה תמימה
למי שקרא יותר מדי ספרי פנטזיה מתחת לאדמה ופספס, הפורמט מהוקצע, פופי ונגיש: 100 סיפורים קצרים באורך עמוד, המגוללים את סיפור חייה של אישיות מרשימה, כשבצד שמאל יש איור של האישה (50 אמניות מכל העולם השתתפו בפרויקט) ומשפט מכונן שנאמר על ידיה. הביוגרפיות מסודרות לפי האל"ף־בי"ת, והגיוון הוא מילת המפתח: הווה ועבר מתערבבים, נשים מפורסמות מופיעות לצד אלמוניות יחסית: אלינור רוזוולט לצד ביונסה, אנגלה מרקל לצד מדונה, נדיה קומנץ' לצד סאפפו, מטפסת הצוקים לו דנגפינג לצד השחקנית סופיה לורן, האקרובטית מאדאם סאקי והדוורית מרי פילדס. הספרים מכילים גם עמוד ריק שבו אפשר לכתוב את הסיפור האישי שלך, לצייר דיוקן ולהיעזר במילון מונחים.
"אני ושותפתי פרנצ'סקה מכירות את עולם המדיה לילדים בחמש השנים האחרונות, כך שיצא לנו לחזות בעוצמה שבה סטריאוטיפים של מגדר עדיין מחלחלים לספרות ילדים בכל הגילים. הורים רבים מתלוננים שחסרות במדיה דמויות של נשים מעוררות השראה, זאת הסיבה שהחלטנו ליצור את הספר הזה", מספרת בראיון אלנה פאווילי. "זה חשוב שנערות ייחשפו לנשים בתפקידים חשובים, זה עוזר להן לחוש ביטחון ומעודד אותן להציב לעצמן מטרות גדולות יותר. מחקרים מראים שעד שנערות מגיעות לבית ספר יסודי, הן כבר חשות יותר רגשי נחיתות מבנים בגיל שלהן, לכן זה חשוב מאוד לשנות את הנרטיב כבר בגיל צעיר".
פאווילי מספרת שהבחירה באופציית מימון המונים העניקה לה את התחושה שמדובר בפרויקט שמגיע ומיועד לקהילה ומבוסס על "הובלה נשית", כהגדרתה, או כפי שניסחה באחד הראיונות שהעניקה לטלוויזיה: "אם גבר היה חושב על פרויקט כזה, היו מכנים אותו 'מהפכן', כשמדובר באישה כנראה שהיו קוראים לה 'תמימה'".
אודרי הפבורן // איור:מרטה סיניורי
פופולריזציה של ההיסטוריה היא לא מעשה ספרותי חדש, על אחת כמה וכמה בספרות ילדים, ונראה ששתי המחברות, כיום בעלות חברת תוכן ותקשורת לילדים בשם "מעבדות טימבקטו", יודעות למנף את הרעיונות הנשגבים דוגמת פמיניזם, הגשמה עצמית, שאפתנות וחתירה למטרה, למוצר מלהיב, חוצה גיל ומגדר, שהצליח לסחוף מיליונים ברחבי העולם, תורגם ל־47 שפות, ומציע באתר הרשמי שלו גם פודקאסט שמבוסס על הביוגרפיות השונות, תיקים ממותגים, גלויות, כרטיסי ברכה וחוברות צביעה.
ואיך בכל זאת הצליחו המחברות להימנע מגימיקיות וקלישאות? "ראשית, מדובר בנשים אמיתיות", מציינת פאווילי, "כללנו בספרים ציירות, מדעניות, רקדניות, שפיות, זמרת ג'אז ופוליטיקאיות, שהפעולות שלהן שינו את מהלך ההיסטוריה. כמו כן, לא לכל הסיפורים יש סוף טוב. אנחנו כבר לא שבויים בקונספציה שילדים לא צריכים לקרוא סיפורים עם סוף עצוב. הרי לילדים יש מחשבות קודרות, לפעמים הם חווים חוויות קשות, ולעיתים לקרוא על חוויות קשות של מישהו אחר - כל עוד קיימת רגישות לרמת ההבנה שלהם - דווקא יכול לעזור להם להרגיש טוב יותר".
אילו שינויים ותוספות שילבתן בספר השני? לצד הביקורות המשבחות היו גם מבקרים שהתייחסו לצמצום של הביוגרפיות, לשטחיות, להשמטת חלקים חשובים מסיפורי החיים. יש שיאמרו שיש פן מעצים ומנחם בלחיות "סתם" חיים מאושרים ומספקים, גם אם נטולי מעשי גבורה ומרד.
"קיבלנו הרבה פידבק מקוראים שקיוו לראות נשים מסוימות בכרך הראשון, כך שהכרך השני אפילו יותר ורסטילי ובינלאומי מהראשון, כי קיבלנו מידע וגישה לסיפורים אדירים מרחבי העולם. הסיפורים בסדרה אמורים להצית שיחה וחיבור בין ההורים לילדים, ומעולם לא התכוונו לתמצת את החיים המלאים של כל אישה. מלכתחילה, התקווה שלנו היתה שהספרים יעזרו לנערות ולנערים להתוודע ולחגוג את ההישגים של הנשים המיוחדות האלה, וכך גם לזהות את הנשים המורדות שנמצאות סביבם כיום.
"לעיתים קרובות מדי אנחנו למדים שנשים צריכות להיות מושלמות כדי לחגוג את היותן, ואנחנו רצינו לתקוף את הרעיון הזה. רצינו לספק הוכחה שנשים הן מורכבות ודינמיות. אני דוחה את הרעיון שלפיו אם לא ריפאת מחלה או זכית במדליה אולימפית, אז את לא מיוחדת. יש בהחלט גבורה בלחיות ולשרוד בעולם שאינו אופטימי להצלחה שלך. מהבחינה הזאת, כולנו מורדות ובכל יום אנחנו לוקחות חלק באקטים של גבורה ומרד".
כשאני חושבת על קהל היעד של הספרים שלכן, לרוב נערות צעירות, אני חושבת על המודלים להשראה שלהן: שחקניות שהן גם דוגמניות וגם זמרות, יו־טיובריות שמעלות סרטוני קניות ומעניקות טיפים בתחום הביוטי - אך גם קוראות לצופות שלהן לאהוב את עצמן כפי שהן, מביעות דעה על בריונות ברשת או על דימוי גוף, וחלקן בחורות צעירות שמשתמשות ברשתות החברתיות כפרנסה, כערוץ ליצירת רווח כלכלי. חוץ מהדוגמנית חודיה דיופ וביונסה, אין ייצוג לתחום הזה.
"יש כמה שחקניות, זמרות ודוגמניות בשני הכרכים. רצינו לאזן בין הנשים שהן נחשפות אליהן מדי יום כמו אלק ווק (דוגמנית עבר ממוצא אפרו־אמריקני, שנולדה וגדלה בדרום סודאן; ט"מ), ביונסה ומדונה לנשים שהן אולי לא מכירות ויכולות להיחשף לסיפור החיים שלהן דרך הספר כמו נאדיה מוראד, פעילת זכויות אדם, הצלמת ויויאן מאייר ועוד רבות וטובות".
***
ספרי הסדרה יצאו באקלים פוליטי־תרבותי סוער מאוד, שנישא על גלי ה־MeToo#, שבוודאי תרמו למכירותיו בעולם. לא יהיה מופרך לשער שאם ייצא כרך שלישי בסדרה (כרגע לא מתוכנן אחד כזה), יש סיכוי גבוה שהוא יכיל את הביוגרפיה של גיבורות עידן חסל סדר הפוליטיקלי קורקט דוגמת האקטיביסטית טרנה בורק, שטבעה את המונח MeToo בשנת 2006, השחקניות אשלי ג'אד ורוז מקגוון שפוצצו את פרשת המפיק ההוליוודי המפורסם הארווי ויינשטיין, או אולי המתעמלת האולימפית מייקלה מרוני, שהעידה כי הותקפה מינית על ידי המאמן לארי נסאר, רופא איגוד ההתעמלות האמריקני, ואנשי האיגוד העלימו מכך עין.
בינתיים, וחרף ההצלחה הכבירה בעולם, פאווילי טוענת שיש עוד הרבה מה לעשות: "אנחנו צריכות להמשיך ולהילחם על שוויון בשכר ובהזדמנויות. ילדות ונערות צעירות צריכות לקבל את הכלים ההתחלתיים כדי שיוכלו להיות סוכנות של שינוי, וכן, גם לשנות את העתיד בשביל אחרות".
צילומים: Bryan Dale, לע"מ, GettyImages, אי.פי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו