מתי כבר תתחיל מלחמה?

לפני חודשיים, לא יותר, נשלחו לישראל 400 כתבים זרים. הם הגיעו באופן בהול, כיוון שמבצע עמוד ענן יצא לדרך וטילים מעזה החלו להתעופף גם לכיוון תל אביב. המספר המכובד הזה הצטרף לכתבים הזרים שנמצאים בישראל דרך קבע - 1,400 במספר. כשהמבצע התפוגג, התפוגגו גם הכתבים הזרים "המוקפצים", והנה השבוע, רק מחציתם, אולי אף פחות, ישובו ארצה כדי לסקר את רגע השיא של מערכת הבחירות לכנסת ה-19.

נראה שמדובר בחלק ממגמה של השנים האחרונות - צמצום משמעותי בכוח האדם התקשורתי שנמצא במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. מה הסיבה? המצב הכלכלי של התקשורת העולמית, שמחייב צוותים קטנים יותר. יש עיתונים שמסתפקים בנציגות מינימלית, כאמור למעט מצב מלחמה, כפי שהיה בנובמבר.

כעת שוב יש תגבור באזור, לקראת הבחירות, אבל כלי תקשורת רבים עושים זאת בצורה מבוקרת מאוד. גם לעובדה שמערכת הבחירות בישראל משעממת במיוחד הפעם יש חלק בכך. עם זאת, התקשורת העולמית מתכוננת היטב לקראת יום שלישי הקרוב, וכשעתיים לפני שתיוודענה תוצאות הבחירות, תערוך לשכת העיתונות המרכזית אירוע בגני התערוכה לעיתונות הזרה. בישראל, אחרי הכל, שמחים כמובן להראות שבניגוד לשכנים שלנו, כאן מתנהלת מערכת בחירות דמוקרטית.

עיתונאים, מטבעם, תרים תמיד אחרי הסיפור הפיקנטי. אבל אם נניח לרגע בצד את התלהבות התקשורת שמגיעה מהמזרח הרחוק - מיפן, מדרום קוריאה ומסין - מנפתלי בנט, יהיה קשה למצוא משהו פיקנטי במיוחד בבחירות. לכן, בשיחה עם עיתונאים אמריקנים, אף שהם בחרו לשמור על דיסקרטיות, הם סיפקו תשובה מחויכת עם רמז עבה.

"לנו אין דעה מי טוב יותר או פחות", סיפר אחד מהם, "אנחנו בעד דרמה טלוויזיונית, ודרמה טלוויזיונית מתרחשת רק כאשר במדינה מוחלף השלטון. החלפת שלטון שווה רייטינג גבוה, וזה נכון גם לגבי רייטינג של שידורים בתוך המדינה עצמה, תהיה המדינה אשר תהיה".

משקיעים בסוריה ובמצרים

גם העיתונות האירופית אדישה למדי לקראת יום הבוחר בישראל. "העיתונות הספרדית, ששרויה במשבר עמוק בשל המצב הכלכלי הגרוע במדינה, מעדיפה להשקיע את מעט כוח האדם שלה במתרחש בסוריה ובמצרים", מספר סאל אמרגי, כתב העיתון "אל-מונדו" והטלוויזיה הספרדית. "עיתונאים נשלחו הנה רק כאשר הוחלט לבנות ב-E1 והדבר עורר מהומה בפוליטיקה העולמית". אמרגי מספר כי "עד השבוע האחרון היה נדמה שבספרד הבחירות לא מעניינות כל כך את התקשורת המקומית שעסוקה בצרות שלה, אבל עכשיו אני רואה שיש התעוררות. עם זאת, אני בספק שיהיה אותו כיסוי ותהיה אותה התייחסות כפי שאירע בבחירות 2006 ו-2009". הצרפתים עסוקים בימים אלו במתקפה הצבאית במאלי, וגם הם מודים: ההתחזקות של הימין הקיצוני בישראל הוא הסיפור שהם מצליחים לחלץ בקושי ממערכת הבחירות הזו.

שר ההסברה יולי אדלשטיין מחזק את התזה כי העולם לא מתעניין. "מהפניות שאנחנו מקבלים בשבוע האחרון אנחנו מבינים שהדגש הוא על שני דברים - הצבע והיום שאחרי", אומר אדלשטיין. "עיתונאים רבים רוצים לדעת מי במפלגות החדשות יודע אנגלית. הם מתעניינים בעיקר ביום שאחרי, מכיוון שגם ביבי ימשיך וגם אובאמה ממשיך, והיחסים ביניהם הם משהו שמעניין את הקהילה הבינלאומית. העיתונות הזרה מחפשת פחות את הסיפור הגדול, אלא דווקא את הסיפורים הקטנים".

עוד מוסיף אדלשטיין: "העיתונאים יודעים שלא יהיה להם כאן רייטינג גבוה כיוון שלא יתרחש שום מהפך, ולכן גם הסיקור התקשורתי קטן בהרבה מזה שהיה, להבדיל, במבצע עמוד ענן".

כך או כך, לא מפתיע לגלות שרבים מהעובדים בעיתונות הזרה, לפי דבריו של גורם אמריקני, "הופתעו מהאלימות המילולית ומהאגרסיביות בתשדירי הבחירות הישראליים".

הדוברים ממתינים

פרופ' אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, מודה שבניגוד למערכות בחירות אחרונות, שבהן התראיין באופן כללי, העיתונות העולמית מוצאת זמן ומקום להעמיק בסיפורים הפחות מוכרים לקהל הרחב: "לאחרונה התראיינתי ל'ניו יורק טיימס' ולעיתון הגדול ביותר ביפן, שגם אם תבקש ממני להגיד את שמו אני צריך לבדוק", הוא אומר, "אני זוכר שהתפלאתי שבאו לראיין אותי בנושא נפתלי בנט והתחזקות הציונות הדתית. ממתי העיתונות הזרה, ובייחוד זו היפנית, מתעניינת בבנט או בתופעת הפיכתה של הכנסת למקום דתי יותר?

"הסיבה היא שבמערכת הבחירות הזו אין את הכיסוי הקלאסי של מי ינצח ומי יפסיד על הנייר", ממשיך כהן, "בעיתונות הזרה מתעסקים ביום שאחרי, מנסים לנתח ולראות מה יקרה אחרי הזכייה של נתניהו וההצלחה של בנט. מערכת הבחירות עצמה זוכה לכיסוי אחר מזה שזכתה לו בשנים עברו".

אז נכון, בסוף השבוע התמלאו בתי המלון בתל אביב ובירושלים בעיתונאים זרים, שהגיעו כדי לכסות את הבחירות, אך גם הם מודעים לכך שזמן השידור שלהם והמקום שהם יתפסו על גבי דפי העיתון יהיה קטן מבעבר. זה מה שקורה כשבעולם יש חדשות מעניינות יותר.

דוברים של שרים במפלגות הגדולות סיפרו שהם לא זוכרים כל כך מעט בקשות לראיונות מהעיתונות הזרה, אך הם מצפים שהדבר ישתנה בימים שנותרו עד ההליכה לקלפי. ואולי, כפי שהיטיב לתאר זאת עורך ה"ניו יורקר", דיוויד רמניק, במגזין שלו - אף על פי שמערכת הבחירות הזו סגורה מבחינת המנהיג שלה, דווקא אלו שרוצים להשתתף איתו בשלטון הם הסיפור האמיתי, לפחות מבעד לעיניים הבינלאומיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו