מתי ניתן לקבל פיצויים מהמשטרה בעקבות זיכוי?

בשיתוף ברק רום

ברוב המקרים ההעמדה לדין מוצדקת, אך יש מקרים שבהם האדם יוצא זכאי ומתגלים כשלים בחקירת המשטרה. לרשותו של האדם שזוכה עומדות כמה אפשרויות לקבל פיצויים, הן מתוקף סעיפים בחוק העונשין והן על ידי תביעה אזרחית.

העמדות שווא לדין

מדוע בכלל מתקיים מצב של העמדות שווא? האם הסיבה היא חוסר מיומנות של השוטרים ועומס על המערכת או נקמנות של אנשים שמגישים תלונות שווא?

כאשר המשטרה מקבלת מידע על עבירה לכאורה שהתרחשה, עליה לפתוח בחקירה. המידע יכול להגיע מקשת רחבה של גורמים, החל מאדם שהגיע לתחנה ומסר מידע על אדם אחר וכלה ממידע שהגיע ממודיע משטרתי.

עם קבלת המידע מקבל החשוד זימון לחקירה שבמהלכה ישאלו אותו שאלות על מעורבותו בעבירה הנדונה. החקירה היא שלב חשוב בהליך הפלילי והמסקנות העולות בה קובעות אם ההליך ימשיך או שהחשוד ישוחרר ללא הגשת כתב אישום.

אם ההליך נמשך והמשטרה סבורה כי החשוד אכן ביצע את העבירה, היא מצליחה בדרך כלל לבסס חומר ראיות, במיוחד אם הראיות פורנזיות כגון כתמי דם, דגימת DNA, טביעת אצבעות וכדומה. אולם לפעמים עליה לבסס ראיות בדרך אחרת:

• מסקנות מוטעות - לפעמים מסתמכת המשטרה דווקא על עדותו של הנחקר ומחליטה עקב כך להגיש כתב אישום. מעמד חקירה כשלעצמו הוא דבר מאוד מלחיץ ולפעמים אנשים מספקים מידע שמביא להפללתם ולגיבוש ראיות, בעוד המציאות אחרת והם מסרו נתון שכביכול מפליל אותם אך בפועל הם לא עברו כל עבירה.
• הודאה כוזבת - הלחץ הנפשי שמפעילה לעיתים המשטרה תוך כדי חקירה במשטרה משפיע ואנשים מודים בפשעים שלא ביצעו.
• מסדרי זיהוי - בעיות בעריכת מסדרי זיהוי שבהם אנשים מצביעים על חפים מפשע כעל העבריין וכך הוא מופלל על עבירה שאינו קשור אליה. ידועים מקרים שבהם אנשים מצביעים במסדרי זיהוי על משתתפים עצבניים או דווקא שונים במראם ולא דווקא על האשם האמיתי.
• חקירה שטחית - בעייתיות נוספת היא אם המשטרה מסתפקת בכמה עדויות ואינה חוקרת כיווני חקירה נוספים. במקרה זה יכול האדם לצאת זכאי מחמת הספק.

אפשרויות פיצוי לאחר זיכוי

זיכוי הוא מצב שבו נעשתה חקירה, הוחלט להגיש כתב אישום, האדם עמד למשפט ויצא זכאי (ולא מצב שבו התבצעה חקירה והוחלט לא להגיש כתב אישום). בית המשפט העליון חידד בשורת פסקי דין את הנזק הרב שנגרם לנאשם כתוצאה מהליך פלילי שהסתיים בזיכוי. הליך פלילי הוא דבר ממושך ומייגע, אדם עלול למצוא עצמו בחקירה צולבת, לאבד את מקום עבודתו ואת המוניטין שצבר ובסופו של דבר לצאת זכאי מהמשפט. גם אם יצא זכאי, קשה לו לחזור לשגרה ולפעמים הוא איבד לתמיד את פרנסתו ואת אפשרויות השיקום שלו.

יש כמה מצבים שבהם אדם יכול לתבוע פיצויים מהמשטרה אם יצא זכאי:

אם בית משפט החליט לזכותו מחמת הספק אפשר לקבל פיצויים, אך לא בכל המקרים. מקרה מובהק יותר הוא של תלונה שקרית. כלומר מישהו התלונן כנגד האדם, אך במהלך המשפט התגלה כי מדובר בתביעה שקרית. במקרה זה האדם יכול לתבוע שני גורמים: את המשטרה שלא ביצעה עבודתה נאמנה והגישה כתב אישום על תלונת סרק, ואת המתלונן עצמו ששיקר. באפשרות האדם לנקוט בכמה צעדים אם יצא זכאי לאחר משפט:

1. בקשה לתשלום בגין הוצאות הגנה ופיצוי על מעצר/מאסר: סעיף 80 לחוק העונשין מפרט שתי עילות שאם אחת מהן התקיימה, יכול הנאשם שזוכה בדין לקבל פיצוי. האחת היא אם לא היה יסוד להאשמה, השני הוא אם קיימות נסיבות אחרות שמצדיקות זאת. שר המשפטים רשאי לקבוע סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים, כאשר החלטת בית המשפט ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.
2. הגשת תביעת נזיקין כנגד המשטרה: לפי סעיף 80 לחוק העונשין סכום הפיצוי מוגבל לסכום קטן יחסית. אולם האדם יכול גם להגיש תביעה אזרחית נזיקית נגד המשטרה על הנזקים שנגרמו לו בגלל ההליך הפלילי. במקרה זה יש להוכיח כי הייתה התרשלות של רשויות התביעה ובתי המשפט.
3. פיצוי לאחר משפט חוזר: סעיף 31 לחוק בתי המשפט מאפשר לפצות את האדם שזוכה לאחר משפט חוזר, על הנזקים שנגרמו לו עקב הרשעה מיותרת.
4. פיצויים בגין מעצר וכליאת שווא: אמנם כאן מדובר על שחרור לפני הגשת כתב אישום, אך יש לדעת שסעיף 38 לחוק “סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה ומעצרים” מאפשר לאדם לבקש פיצויים אם הוא נעצר ושוחרר בלי שהוגש נגדו כתב אישום.

המטרה של חקירת משטרה הוגנת ומקצועית היא בראש ובראשונה להגן על זכויותיהם של אנשים חפים מפשע, ושנית הרשעה והענשה של העבריינים והפושעים האמיתיים. משום כך כאשר בא בית המשפט לדון בתביעת פיצויים לאחר זיכוי, הוא נזהר בקביעת הרשלנות.

הסיבה היא שחוקים נוקשים מדי עלולים לפגוע בתפקוד המשטרה ואף ליצור הרתעה בקרב עובדיה לבצע את תפקידם, מתוך חשש שכל טעות תסתיים בתביעה. נוסף על כך הערכאות המשפטיות לא רוצות עומס נוסף על מערכת המשפט בגין תביעות כנגד המשטרה, לאור העומס הקיים במערכת. משום כך קבלת פיצויים לאחר זיכוי הוא אינו תהליך פשוט, אף כי נגרם לאדם עוול.

לסיכום, כדי למנוע מצב של האשמות ומעצרי שווא על המשטרה להקפיד על הנהלים הקיימים ולבצע את עבודתה ביסודיות. עם זאת, גם אם חלו כשלים בהתנהגותה, אין להטיל מגבלות יתר על המשטרה כדי שתפקודה התקין לא ייפגע. בכל מקרה ובו אדם הועמד לדין על לא עוול בכפו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום המשפט הפלילי כדי לבדוק אם יש באפשרותו לתבוע את המערכת ולקבל פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום