מצביעים ברגליים: האם שיעור ההצבעה יעלה?

מאז הבחירות לכנסת הראשונה ב־1949, שבהן נרשם שיא של מצביעים בכל הזמנים (86.9%), חלה ירידה הדרגתית אך עקבית בשיעורי ההצבעה.

ההערכה היא שמספר המצביעים ב־1949 היה מרשים כל כך משום שהיתה בציבור התרגשות רבה מקיום בחירות דמוקרטיות ראשונות במדינת היהודים שזה עתה קמה.

שנתיים לאחר מכן בבחירות לכנסת השנייה כבר ירד שיעור המצביעים ל־75.1%, אולם בחמש מערכות הבחירות שלאחר מכן עד הבחירות לכנסת השמינית (ב־1973) הצביעו יותר מ־80% בכל מערכת בחירות.

בבחירות שהתקיימו מייד לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב־31 בדצמבר 1973, על רקע המלחמה הקשה ומספר החללים הגדול, הצביעו רק 78.6%. מאז עד לבחירות לכנסת ה־16 ב־2003 הגיעו להצביע בכל מערכת בחירות בין 77% ל־79% מבעלי זכות הבחירה.

בבחירות לכנסת ה־16 (ב־2003) הצביעו לראשונה פחות מ־70% מבעלי זכות הבחירה (68.9%), ובבחירות לכנסת ה־17 (ב־2006) נרשם השפל הגדול ביותר בהצבעה כשאל הקלפיות הגיעו רק 63.5%, שהוא שיעור ההצבעה הנמוך ביותר שנרשם אי פעם.

לאחר מכן שוב חל גידול בשיעור המצביעים, ובבחירות לכנסת ה־20 הצביעו לראשונה זה עשור יותר מ־70% (72.34%).

החרדים מצביעים בהמוניהם

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות ביישובים חרדיים הגיע ל־82.5%, ובמודיעין עילית הצביעו 89.3%.

ביישובי יו"ש הצביעו 80.3%. לעומת זאת, באילת הצביעו רק 49% ובבת ים 55.8% מבעלי זכות הבחירה.