עימותים בין הממשלה למשקיעים יהודים

ב־4 באפריל 1949 הגיעה לישראל קבוצה של 110 משקיעים יהודים פוטנציאליים מאירופה ומארה"ב, שביקשה לאתר הזדמנויות השקעה בתחומי המשק השונים בארץ.

המשקיעים הביעו תקווה להשתלב "בארץ שיש לה עתיד מזהיר" ולהעביר חלק מהונם להקמתם של בתי חרושת ועסקים אחרים, שכן "רק בארץ ישראל נוכל להיחשב כאנשים חופשיים במדינת היהודים", אמרו.

במסיבת עיתונאים חגיגית שהתקיימה השבוע לפני 70 שנים בתל אביב, לרגל הגעת המשלחת, אמר מ' יבורוב, איש המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית: "השקעת הון יהודי מחו"ל בישראל תביא להבראת התעשייה ולקידומה ולהורדת יוקר המחיה".

מר ח' צוקרמן, מנהל לשכת המודיעין של הסוכנות, שפעלה בשיתוף עם התאחדות בעלי התעשייה, מסר: "בחודשים האחרונים הגיעו אלינו משקיעים יהודים מ־17 מדינות, ממקסיקו ועד פינלנד, מאפריקה הדרומית ועד בריטניה ואמריקה. רובם בעלי מפעלים ברחבי העולם, ואנו בלשכה קיבלנו פניות של התעניינות בלא פחות מ־27 תעשיות שונות בארץ".

אלא שעד מהרה התבררו כמה עובדות שציננו את האופוריה. ראשית, התברר שאין בכוונת חלק מהמשקיעים להעביר לישראל הון פיננסי ממשי, אלא רק סחורות שהם מייצרים, "ומכספי הרווחים, אם וכאשר יהיו, נשקול להשקיע בישראל", כהגדרת אחד המשקיעים בראיון לעיתון "דבר". נודע שחלק מהדיונים הרשמיים עם המשקיעים הפוטנציאליים עלו, בעקבות חילוקי הדעות, לטונים גבוהים.

מנגד, גם בעלי ההון שביקשו להשקיע בארץ כסף ולא רק סחורות נתקלו בחומה של סרבול מערכתי, בהיעדר תשתית לטיפול מקצועי בהצעותיהם. חלק מהמשקיעים ביטאו חוסר שביעות רצון מההתנהלות מולם, כולל תלונות על תנאי האירוח, הכבישים הרעועים והביורוקרטיה, "שהופכת את ההשקעה בישראל לכמעט בלתי אפשרית".

ויכוח בישראל הצעירה: מקרר הוא מצרך חיוני או "מותרות"?

פחות מחודשיים חלפו מפרסום חוק מס המותרות עד שפרץ, השבוע לפני 70 שנים, ויכוח נוקב בין ציבור היצרנים ולקוחותיהם לבין משרד האוצר.

מאז פרסום החוק, שקרא להטיל מס מיוחד על רכישת מוצרי צריכה שנחשבים ללא חיוניים, הוביל משרד האוצר, בראשות השר אליעזר קפלן, מסע תעמולה נמרץ בעיתונות וברדיו, לשכנע את הציבור בנחיצות המס החדש.

מנהל מחלקת ההסברה של המשרד, ג' רונן, טען ש"עקרונות המס הם בהתאם לנוהג ברוב הארצות המתקדמות", ואילו מנהל משרד המכס, ד"ר מנדלסון, הסביר במסיבת עיתונאים, שהתקיימה ב־5 באפריל 1949, ש"המס צומצם למספר קטן של מוצרים, ושיעוריו נמוכים מאלה שבארצות אחרות, שאינן נמצאות במצב מלחמה כמונו".

במענה לדברים כינס מזכיר לשכת המסחר, ד"ר ברשל, מסיבת עיתונאים משלו, שבה טען: "אין מדינה דומה לרעותה! מקרר חשמלי הוא אולי מותרות במדינה קונטיננטלית (הכוונה ליבשת אירופה; ד"ס), אבל בארצנו החמה הוא מצרך חיוני ממדרגה ראשונה".

ד"ר ברשל הוסיף: "במדינות המערב, כשבעל הון מוסר מכונית לוקסוס לבחירת ליבו, ודאי שעליו לשלם עליה מס. אך בארצנו מכונית נוסעים היא אמצעי תחבורה חשוב בהתפתחות הארץ כיום, והיא בהחלט יכולה להיחשב כמצרך חיוני למשק הארצי".

גם איגוד המוזיקאים הצטרף למחאה וקרא לבטל את החלת המס על כינורות. הנימוק: "לא מדובר כאן במצרך לוקסוס, אלא בכלי התורם תרומה חשובה לצמיחה ולשגשוג של חיי התרבות במדינת ישראל".

גיהינום בתוך "בתי המשוגעים"

השבוע לפני 70 שנים נפתח בבית משפט השלום בתל אביב דיון, בניהול שופט חוקר, בעניינם של צמד תושבי העיר, שמואל ורבקה גפן, בעלי בית החולים "תרפא" לבריאות הנפש שליד רעננה. העילה: במהלך 1948 מתו במוסד שבניהולו של הצמד, בתוך תקופה קצרה, 22 "חולי רוח נרגזים", כפי שכונו המאושפזים באותם ימים.

הדיון המשפטי עורר תהודה ציבורית גדולה, שכן זו היתה הפעם הראשונה שבה עלה למוקד עניין בריאות הנפש בישראל הצעירה, נושא כאוב שבזמנים ההם העדיף הרוב להתעלם ממנו. תיבת הפנדורה שנפתחה בחקירה כללה עדויות מזעזעות, שפורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו של התקופה.

עם הקמת המדינה פעל בישראל בית חולים פסיכיאטרי אחד בלבד, בבת ים, ובשל כך מיהר משרד הבריאות להקים בית חולים נוסף בעכו, במבנה המצודה הצלבנית שבמקום. בד בבד פעלו בארץ כמה עשרות מוסדות פרטיים לטיפול בחולי נפש, שבכל אחד מהם עשרות בודדות של מיטות אשפוז. הללו פעלו ללא פיקוח ממשלתי משמעותי, דווקא בתקופה שבה הגיעו לארץ מאות אלפי עולים, חלקם הגדול נשא עדיין את מוראות השואה וסבל מצלקות נפשיות קשות.

לדיון בעניין התמותה הגבוהה ב"תרפא" הוזמנו 40 עדים, שתיארו את הזוועות שאפיינו את הטיפול במוסד. בתום שלושת חודשי עבודתו של השופט החוקר התגבש חשד נגד הצמד באחריות להריגתם של שמונה חולים. הפרשה הועברה לטיפול בית המשפט המחוזי, שבתום הדיונים זיכה את שמואל גפן מאשמה, בשל חוסר הוכחות. לעומת זאת, על אשתו רבקה נגזרו עונש של שנה וחצי מאסר וקנס של 5,000 לירות.

בית החולים לחולי נפש במבצר עכומתוך "מדינת ישראל בתמונות", 1952

רגע של עברית: מה זה "אגרה" ו"ביגוד קיצי"?

אף שהרעיון להקים מוסד לקידום השפה העברית עלה כבר בתחילת 1949, האקדמיה ללשון הוקמה רק בשנת 1953. בינתיים נוצר צורך להנגיש לציבור מידע בנוגע לחידושים בלשון. לצורך זה הפך עיתונה הרשמי של מדינת ישראל, "רשומות", לאכסניה שבה הוצגו מילים חדשות בעברית. בעיתון שיצא השבוע לפני 70 שנים פורסמו המילים "יצוא" (עם ההסבר: "לשווק לחוץ לארץ") ו"אגרה" ("תשלום נוסף") והמונח "ביגוד קיצי" (לבוש המותאם לעונת הקיץ").

עקב הקשיים: דרישה להאט את קצב העלייה

פרטי ישיבה סגורה שהתקיימה ב־3 באפריל 1949 בין הנהלת הסוכנות היהודית לבין נציגי ממשלת ישראל הודלפו לסופר העיתון "על המשמר", שמיהר מצידו לדווח שהממשלה דנה בנושא האטת קצב העלייה לישראל - "נוכח הקשיים הכספיים העצומים של הממשלה והסוכנות". בדיווח נמסר שבתוכנית ההאטה תומכים חלק משרי הממשלה וכמה מחברי הנהלת הסוכנות, שתקפו בישיבה את הממשלה בטענה ש"היא אשמה בהזנחה בקליטת העלייה".

התחזית: "עתיד גדול לחיפה ולירושלים"

השבוע לפני 70 שנים פרסמה סוכנות הידיעות הניו־יורקית אסושיאייטד פרס (אי.פי) כתבה של עיתונאי מטעמה, שהגיע ארצה כדי לדווח לקוראיו על המתרחש במדינת ישראל הצעירה.

בהיבט הכלכלי דיווח העיתונאי רוברט סולד ש"העיר חיפה תיהפך בשנים הקרובות למרכז סחר מוביל במזרח התיכון ותתחרה עם קהיר על הבכורה". הוא הוסיף: "אני ממליץ בחום לחברות אמריקניות לפתוח במהירות סניפים בחיפה, על מנת לשרת משם את התעשייה העברית ההולכת ומתפתחת".

בהיבט התרבותי היה סבור כתב העיתון ש"ירושלים תיהפך למרכז התרבותי של ישראל, ואוכלוסייתה צפויה להכפיל עצמה בתוך פחות מחמש שנים". חזון גדול צפה הכתב לעיר גם בתחום הכלכלי: "בירושלים יוקמו אולם קונגרסים, מלון חדש, עיר אוניברסיטאית על הר הצופים, שדה תעופה ובית דפוס לספרות דתית", כך דיווח.

הצרכנייה: בולי ביף

ה"בולי ביף" היה קציץ בשר בקר משומר שהגיע לארץ ישראל עם הצבא הבריטי. לאחר סיום שלטון המנדט נותרו במחסני הצבא כמויות עצומות של פחיות "בולי ביף", והן נרכשו על ידי סוחרים זריזים והופצו ברחבי הארץ בתקופה של מחסור במוצרי בשר טרי. בהמשך יוצר ושווק ה"בולי ביף" על ידי מפעל ישראלי בשם "ריכרד לוי", שגם ייצר במקביל עבור צה"ל את ה"לוף" המיתולוגי.

נחילי ארבה פושטים על שטח חקלאי במרכז הארץ, אמצע שנות ה־50 // צילום: דוד אלדן, לע"מ

מכות לחקלאות הישראלית

בכינוס חירום, שנערך השבוע לפני 70 שנים בפתח תקווה, דיווחו החקלאים על "מגיפת נברנים בממדים תנ"כיים שפשטה על שדותינו בכל רחבי הארץ. עכברי השדה, החולדות והחפרפרות מכלים במהירות את יבולי התבואות ואת תנובת השדה, והם צפויים להתרבות פי 40. גם מכת ארבה צפויה להגיע מדרום". החקלאים דרשו סיוע מיידי מצד הממשלה.

יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו