"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתה הבמאית הצרפתייה אנייס ורדה

הבמאית זוכת פרס מפעל חיים מטעם פסטיבל ברלין והמועמדת לאוסקר הלכה לעולמה • מיצירותיה: "קלאו מ-5 עד 7", "האחת שרה, השנייה לא" ו"עוברת אורח" • בת 90 הייתה במותה

,עודכן
צילום: AFP // אנייס ורדה

הבמאית הצרפתייה הדגולה אנייס ורדה, שזכתה לכינוי "הסבתא של הגל החדש", הלכה לעולמה בליל יום חמישי כתוצאה מסיבוכים במחלת הסרטן. בת 90 הייתה במותה.

ורדה, שהייתה חתומה על שורה ארוכה של סרטים עלילתיים ותיעודיים, נולדה בבלגיה ב-1928, ועברה לפריז כדי להפוך לצלמת. את הקריירה הקולנועית שלה החלה ב-1955, כחלק מ"קבוצת הגדה השמאלית" (שכללה במאים כמו אלן רנה, כריס מרקר וז'אק דמי, לו נישאה ורדה בראשית שנות השישים). לאחר שיצרה כמה סרטים תיעודיים קצרים, ב-1962 היא ביימה את "קלאו מ-5 עד 7" – שמתחקה אחר שעתיים בחייה של זמרת, שממתינה לתוצאות של בדיקה רפואית גורלית. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן והפך את ורדה לכוכבת בינלאומית.

סרטים נוספים שביימה ורדה במהלך הקריירה המפוארת שלה כוללים את הדרמה הפמיניסטית-חברתית "האחת שרה, השנייה לא" (1977), את "עוברת אורח" (1985), שקטף את פרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה ואת פרס הסזאר לסרט הטוב ביותר, ואת הסרטים התיעודיים "ז'אקו איש נאנט" (1991), שעסק בבעלה, הבמאי ז'אק דמי, "המלקטים והמלקטות" (2002) ו"החופים של אנייס" (2008).

סרטה הלפני אחרון של ורדה, "אנשים ומקומות", שאותו ביימה בצוותא עם אמן הרחוב JR, היה מועמד לאוסקר בשנה שעברה בקטגוריה הדוקומנטרית, מה שהפך אותה, בגיל 89, למועמדת המבוגרת ביותר בתולדות טקס פרסי האוסקר. סרטה האחרון, יצירה תיעודית אוטוביוגרפית בשם "ורדה מאת אנייס", הוקרנה בחודש שעבר בפסטיבל ברלין, שם גם זכתה הבמאית בפרס מפעל חיים.

• התגעגעתם? החדש של מירי פסקל

• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל

• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"

• דניאל גרינברג מגיבה לרוסלנה

• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר