"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כתוצאה מהשירות הצבאי: לקה במחלת נפש

צעיר שהתגייס לתותחנים הפך מתלמיד מחונן לאדם חרד ומסוגר • לאחר הטירונות התמוטט ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי • בסיוע עו"ד נקבע – למרות היסטוריה משפחתית הוא יוגדר כנכה צה"ל

,עודכן
תותחנים (תמונת ארכיון) // צילום: רויטרס

בית משפט השלום בבאר שבע הכיר בכך שמחלה נפשית שממנו סובל צעיר תושב אשדוד, הוחמרה עקב שירותו הצבאי בחיל התותחנים. ההחלטה התקבלה למרות שאמו ודודתו סובלות אף הן ממחלה נפשית על רקע תורשתי. ההחלטה התקבלה בעקבות ערעור שהגיש בא כוחו של הצעיר, עו"ד דותן לינדנברג, שעוסק בתביעות נגד משרד הביטחון.

מהערעור עולה כי הצעיר, שלומד כיום באוניברסיטה ובעבר היה ספורטאי, תלמיד מחונן וחייל מצטיין, נשלח על ידי מפקדו לקורס מפקדים. כבר בתחילת הקורס קיים החייל שיחות מלוות בבכי עם מפקדיו והתלונן בפניהם על מצוקותיו הנפשיות. הצעיר טען שאינו רגיל ללחץ הפיזי והאינטנסיבי שהוא חווה בקורס, שכולל לילות לבנים ללא שינה, טיפול ברק"מ ולימוד למבחנים גם במהלך "נוהל שבת".

עוד סיפר החייל כי נלחץ גם מהאחריות שתיפול עליו אם יהיה מפקד. לטענתו לשיחות אלה היו צריכות להדליק נורה אדומה אצל מפקדיו על המצוקה הנפשית בה הוא נתון. מפקדיו לא הפנו אותו לקבלת טיפול רפואי בתחום נפשי ורק מספר שבועות לפני סיום הקורס הוצע לו לפנות לקב"ן אך גם המלצה זו לא יצאה לפועל.

עו"ד דותן לינדנברג
עו"ד דותן לינדנברג

לקראת סוף הקורס החל החייל לסבול מחרדות, התקשה לבצע את המשימות הנדרשות, לא אכל ולא ישן טוב, החל להסתגר ולנתק קשר עם חבריו לקורס. יומיים לאחר סיום הקורס, בזמן ששהה בחופשה הוא התמוטט ואושפז למשך חודש בבית חולים לחולי נפש. בהמשך שוחרר מצה"ל בפרופיל 24 על רקע נפשי. כיום הצעיר סובל מהפרעה דו קוטבית ומטופל דרך קבע בתרופות פסיכיאטריות.

קצין התגמולים של משרד הביטחון דחה תביעתו, בטענה כי הפרעתו הנפשית התפתחה על רקע תורשתי, כשגם אימו עברה אשפוזים פסיכיאטריים וכן גם דודתו. מפקדו בקורס המפקדים הצהיר אף הוא כי תנאי הקורס לא היו חריגים ביחס לקורס בחיל קרבי, טען כי "לילה לבן" התרחש אחת לשבועיים/חודש וכי שעות השינה היו בהתאם לנהלים ולפקודות צה"ל.

בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג ערער על ההחלטה בפני בית משפט השלום בבאר שבע, תוך שהוא מסתמך על חוות דעתו של מומחה מטעם התביעה שקבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין שירותו הצבאי לבין מחלתו וכי האפיזודה הפסיכוטית הראשונה פרצה במהלך קורס המפקדים עקב סיטואציה מעוררת דחק. מה עוד, שעד לגיוסו ואף בקורס המתקדם שבו הצטיין לא התגלו שום בעיות על רקע נפשי. גם לאחר הגשת הערעור קצין התגמולים נשאר איתן בדעתו ודחה כל קשר סיבתי בין מחלתו הנפשית לבין השירות הצבאי.

בעקבות החקירה הנגדית של עדי משרד הביטחון בבית המשפט, קצין התגמולים הגיע להסכם פשרה לפיו הוא מכיר בכך שמחצית מנכותו הנפשית קשורה לשירותי הצבאי וכי המחלה הנפשית ממנה הוא סובל, הוחמרה עקב שירותו הצבאי. לאור ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הצעיר יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות, סכום הקצבה ואת הזכויות המגיעות לו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר