מול הגנרלים מהשמאל, שהופכים בתפקידם החדש כפוליטיקאים לסוסי קרבות צוהלים אלי קרב אחרי שבתפקידיהם הקודמים הגישו תכניות הכלה ושלום, הנה עמדה הפוכה בסוגיית הרצועה - דווקא מהכוון הניצי. מה לא לעשות? לא לעשות למבצע קרקעי רחב ברצועה, או לכיבושה. הם פועלים משיקולי בחירות, ואסור להיגרר אחריהם ולהתפתות למבצע.
הרי אחרי הקורבנות הראשונים, יאשימו את הממשלה שהיא עשתה זאת משיקולי בחירות. תסמכו על השמאל שיודע להתהפך על עצמו ב'גם וגם' (הרי הם אלו שדחקו לבצע את עסקת שליט ואחריה ביקרו אותה). לכן כל מבצע מקיף רצוי שיידחה לאחר הבחירות, אלא אם כלו כל הקיצין. והן לא.
דין פגז בעוטף עזה כדין תל אביב, צעקו בצדק אנשי הדרום. כלל זה גם עובד הפוך: לא יצאנו עד כה למלחמה, ולא נצא כעת בגלל פגז בשרון.
הנה הסבר מוסרי: אחרי הבחירות, יקל על משפחות שכולות ומשפחות הפצועים לקבל כי מבצע מעין זה נעשה בניקיון דעת ומטעמים עניינים. ולא בלחץ קבוצות ווטסאפ, דפי פייסבוק או מתחרים פוליטיים.
אסור לאפשר לאויב להכתיב סדר יום
הטיל שנורה לאזור השרון היה "פיגוע בחירות" צפוי מראש. הידיים ידי ג'יהאד, הראש איראני. לאיראנים שפועלים במרחב באמצעות החמאס והג'יהאד, יש אינטרס ברור להציג את ממשלת נתניהו כחלשה, כדי להפיל את הממשל הישראלי הנוכחי והעומד בראשו.
בעיני האיראנים, חונטת "הגנרלים" נוחה יותר. היא גיבתה את הסכם אובמה בסוגיה האיראנית וחלקם פעלו נגד נתניהו במסעו נגד האיראנים. לכן, הם יעשו הכל כדי להחליף את השלטון הנוכחי. הם זוכרים לטובה את אשכנזי שהיה בסוד טרפוד המהלכים הצבאיים והמדיניים של נתניהו.
אש על גדר הגבול עם עזה // צילום: AFP
כשגנץ מצייץ מארה"ב ש"נתניהו מאבד את הביטחון" הוא מהדהד את האירנים, סוג של שיתוף פעולה, שלא מדעת גנץ, בדרך להפלת הממשלה. טוב עושה ראש הממשלה שהוא חוזר לארץ במהלך הפגנתי שיש בו משום הצגה, אבל הצגה הכרחית. לטעמי, היה יכול להמשיך את ביקורו ולא לתת לחמאס לשבש אותו. אבל מול כלי תקשורת לעומתיים המתווכים את האופוזיציה לציבור, כנראה שזו עבורו ברירת המחדל. בדיעבד, יש בה גם תועלת. הנה, "הוא לא מתעלם מרגשות הציבור", ומפה ינהל ויסביר את צעדי התגובה, לאחר שיכנס את הפורומים הנחוצים.
עד לבחירות יש לחדש בהדרגה את החיסול הממוקד של מפקדי הטרור, כפי שעשתה גולדה מאיר לראשי הטרור לאחר טבח מינכן, וכפי שישראל עשתה בעבר ברצועה. צריך לפגוע גם בפעילי השטח של הטרור, שמגיעים יום יום לגדר מוסווים כמפגינים. לשם כך לא צריך לחצות את הגדר עם טנקים וחי"ר.
שומה עלינו לנצל את היתרון הטכנולוגי שלנו לפעולות כירורגיות מהאוויר, לא רק על מחסנים אלא על יחידות מחבלים, כפי שנעשה מהאוויר בעבר מול כוח חמאס בעת ששהה באצטדיון בעזה.
ביום שאחרי הבחירות
אף שהשמאל ידחק גם אז כדרכו לכיבוש ולהעברת הרצועה לאבו מאזן, יש לדחות את התכנית על הסף. חיילנו אינם הכידונים של צבא הרש"פ-אש"ף. אין להרחיב את מוטת הכנפיים של שלטונו, שאיתו יש לנו צרות אחרות, כשהוא מכיל בשטחו מחבלים, מעודד אותם בכספים. את קורבנות הטרור מאלה, ראינו רק לאחרונה.
הפתרון הרצוי שיגיע בסוף בלית ברירה, הוא החזרת השלטון הישראלי לרצועה, כמו שהיה טרם הסכמי אוסלו. לחזור למציאות בה בשווקי חאן יונס הסתובבו נשים מנתיבות וקנו, ותושבי גוש קטיף עשו ברפיח רישיונות נהיגה. עד שבאו "לוחמי השלום" וחולמי החלומות והביאו את ערפאת מתוניס וגייסותיו. וזו תהיה חלופה ראויה לאחר הפלת שלטון החמאס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו