"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סטודנטים: שילוב חיילים – פגיעה בדו קיום

גולשים יצאו נגד החלטה באוניברסיטה העברית לשלב מספר גדול של חיילים בחוג למזרח תיכון • "יש חיילים בשיעורים, אבל חצי כיתה במדים זה דבר אחר", טען אחד • באוניברסיטה מבהירים: מקבלים בברכה חיילים

,עודכן
צילום: אורן בן חקון

האוניברסיטה העבריתשוב מעורבת בסכסוך סביב חיילי ולוחמי צה"ל, והפעם דרך הסטודנטים:בסוף השבוע האחרון הודיעו באוניברסיטה כי בשנת הלימודים הבאה ישתתפו כ-150 סטודנטים לחוג למזרח תיכון כחלק מפרויקט "חבצלות" – כ-40 אחוזים מסך כל הסטודנטים בחוג.

ההחלטה עוררה זעם בקרב סטודנטים, שטענו כי המספר מוגזם ועלול לפגוע ב"פלשתינים" תושבי מזרח ירושלים שלומדים במוסד. להם הצטרפה ככל הנראה גם מרצה, שטענה בפוסטים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה כי התואר הופך ל"מדגרה צבאית".

בראש המחאה שהופצה בסוף השבוע ברשת עמד סטודנט בשם נתן אודנהיימר, שפרסם פוסט חריף, שביקר את ההחלטה בחריפות. הוא כינה את החיילים "פיונים שמקבלים פקודות", כשהוא רומז לכך שאלו אינם עצמאיים בדעותיהם בהכרח. לאחר מכן קשר זאת לחוג מזרח תיכון, שבו לטענתו מתקיימים "רגעים נדירים" שבהם תושבי מזרח ירושלים לומדים יחד עם הישראלים – "מתווכחים, נעלבים ומשלימים".

"בעבור פלשתינים חייל צה״ל לא בהכרח בא בטוב בתור חבר לכיתה, מסיבות ברורות. יש חיילים בשיעורים, זו עובדה שהם צריכים לחיות איתה. אבל חצי כיתה במדים זה דבר אחר. אני חושב שהערבוב הזה בין ישראלים לפלסטינים בכיתה וסביב שאלות של היסטוריה ופוליטיקה של המקום בו אנחנו חיים זה מצוין. זה חשוב. וזה היה צריך להיות פקטור כשהאונ׳ בחרו לגשת למכרז של משרד הביטחון כי זה משנה את זהות החוג", הוסיף הסטודנט.

הפוסט עורר סערה ברשת, כשגולשים רבים מעלים טיעונים בעד ונגד המהלך. "דיון מורכב וחשוב צריך להתנהל על מעורבות הצבא ביומיום הישראלי, ועל איך זה משפיע על הסיכוי לשלום", כתב גולש בשם יותם. יניב, גולש אחר, כתב לעומתו: "זכינו שהחוג למזרח תיכון יהיה 40% הכי מוסרי בעולם". בתגובות לפוסט, בשיתופים ובפוסטים שונים ברשת נשמעו לא מעט ביקורות על החלטת האוניברסיטה שהחליטה לאפשר לחיילים להיות חלק משמעותי מהלומדים בקורס. רבים מתייחסים לכאב של הפלשתינים שיהיו בכיתה לצד חיילים וחלקם פשוט מתנגדים להחלטה מסיבות שונות.

בשיחה ל"ישראל היום" הסביר אודנהיימר מדוע כתב נגד שילובם של חיילים בסדר גודל מהותי בקורס. "שלא כמו ברוב האוניברסיטאות האחרות בארץ, בעברית יש סטודנטים רבים שהם לא אזרחי מדינת ישראל אלא תושבי ירושלים, חלקם כרובם בעלי זיקה לזהות לאומית פלשתינית. בשנים האחרונות ממשלת ישראל ועיריית ירושלים עושים מאמצים אדירים לשלב את ערביי ירושלים בכל תחומי החיים, במידה רבה של הצלחה". באוניברסיטה, טען, נוצרים קשרים אישיים ואקדמיים מכיוון שהמוסד הוא באופן יחסי מקום יחסית נטרלי וחופשי מבחינה פוליטית.

האוניברסיטה העברית // צילום: אורן בן חקון

"עם כל זאת, חשוב לציין האוניברסיטה העברית היא לא מקום שיוויוני והוגן כלפי סטודנטים פלסטינים, היא אוניברסיטה ציונית מאד. מהניסיון שלי, הנהלת האוניברסיטה מעדיפה להתחנף להלך הרוח הציבורי, וחוששת מאד לאפשר חופש ביטוי בנושאים פוליטיים מהסוג הזה". לטענתו, כניסה של חיילים רבים לחוג למזרח תיכון תשנה באופן מהותי את אופיו ולא תאפשר שיח פתוח, כפי שמתקיים כיום בקורסים מסויימים "בין אם אתה ימני, שמאלני, יהודי או ערבי".

אודנהיימר הוסיף ציין כי "במשך ארבע שנים שירתי כלוחם ביחידת מגלן. יש לי כבוד, אהבה, ונאמנות לצבא שהייתי חלק ממנו. אבל החיים האזרחיים שונים מהצבא, ונקודת מבט צבאית לא פותרת כל דבר ולא מתאימה לכל מקום. יכול להיות שאני טועה, אבל בעיני קבלה של 150 תלמידים שיהוו כ-40% מסך התלמידים בשנת התואר, תשנה את אופי החוג ולא תאפשר רוח לימודים שכזו.

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "הנהלת האוניברסיטה העברית מקדמת בברכה חיילים סטודנטים בצורה פרטנית ובקבוצות לימוד בתוכניות בשיתוף עם צהל ורשויות הביטחון האחרות וממשיכה לקדם שיתופי פעולה בתוכניות לימוד שונות עם גופים אלו ואין בכך פגיעה בחופש האקדמי של האוניברסיטה ושל הסגל האקדמי. הנהלת האוניברסיטה גאה במגוון הרחב של הסטודנטים ואנשי הסגל האקדמי הלומדים ומלמדים באוניברסיטה העברית אשר מעשיר את הדיאלוג האקדמי ויוצר אווירה דיאלוג פתוח ומכבד בנושאים אקדמיים ובנושאי דיומא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר