הדרום בידינו: דגל הדיו הונף באילת

ב־10 במארס 1949 הונף באילת - אז עדיין אום רשרש - דגל הדיו, באירוע שסימל את סיומו של מבצע עובדה, האחרון במבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, שיצא לדרך שבוע קודם לכן. המבצע נועד להשתלט, בטרם ייחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, על כל שטחי הנגב בואך מפרץ אילת.

באותם ימים הורכבה אום רשרש מחמש בקתות חומר עלובות ומעוד כמה אוהלי בדואים, ששכנו במיקום אסטרטגי בעל חשיבות עצומה לישראל - מוצא ימי לארצות אפריקה ולמזרח הרחוק. השם אילת ניתן למקום כעבור חודשים מספר על ידי "הוועדה הגיאוגרפית שליד משרד ראש הממשלה". 

ב־5 במארס 1949 יצאו חטיבות גולני והנגב מבאר שבע דרומה בשני צירים, תוך תחרות סמויה בין מפקדי החטיבות, נחום שריג (הנגב) ונחום גולן (גולני), מי הראשון שיגיע לאום רשרש. 

לעניין דגל הדיו קיימות עדויות שונות. המקובלת שבהן טוענת שנחום שריג פקד על חייליו ליצור דגל, לאחר שהתברר שאין כזה בנמצא בציוד חטיבת הנגב הדוהרת דרומה. פועה אראל, המזכירה החטיבתית, איתרה סדין לבן ועיטרה אותו בפסי דיו ובמגן דוד. על פי גרסה אחרת, מגן הדוד שבמרכז הדגל נתפר עליו לאחר שנפרם מערכה לעזרה ראשונה. 

כשהתקרבה חטיבת הנגב לים סוף יצא שריג בראש כוח שמנה 11 חיילים, רובם קצינים, בשני ג'יפים, שהגיעו לאום רשרש בשעות הצהריים של 10 במארס. הכוח מצא שם נקודה נטושה והתארגן במהירות להנפת דגל הדיו: אברהם אדן ("ברן"), מפקד פלוגה בגדוד השמיני של החטיבה, טיפס על תורן שעמד בסמוך למבני החומר במקום והניף את הדגל, ולאחר מכן נעמדה החבורה לשירת התקווה. רק כעבור שעה הגיעו למקום חיילי חטיבת גולני. 

דגל הדיו, בעל החשיבות הסמלית וההיסטורית, נעלם זמן קצר לאחר הטקס. ב־70 השנים האחרונות נערכו כמה מבצעים לאיתורו, האחרון שבהם, שנערך ביוזמת צה"ל ב־2016, לא הניב - כמו קודמיו - כל תוצאה. אם ברשותכם מידע כלשהו בנוגע לדגל הדיו, אנא כתבו לנו ל־shishabat@israelhayom.co.il

קופים וג'ירפה ללא הפסקה: עשור לגן החיות בתל אביב

השבוע לפני 70 שנים ציינו בתל אביב, במסגרת חגיגות פורים, עשר שנים לפתיחת גן החיות בעיר. האתר היה פרי חזונו של ד"ר מ' שורנשטין, שהקים ברחוב שינקין חנות חיות בשם "גן חיות", שעברה בסוף 1938 לשטח ריק בקרן הרחובות שלמה המלך־הדסה־שדרות קק"ל (כיום שדרות בן־גוריון), וכמה חודשים לאחר מכן נפתח הגן לקהל. חברי אגודת חובבי החיות בעיר קיוו לראות בגן החיות מרכז חינוכי להשתלמות במדעי הטבע. ואולם, למרות התלהבות הקהל, המקום סבל ממצוקה כספית כרונית, וחברי הנהלתו נאלצו ליטול לא פעם הלוואות על שמם, כדי לממן את פעילותו.

בחגיגות העשור נערך בגן קרנבל תחפושות בליווי תזמורת מכבי האש, ובמקום הושכרו עשרות דוכנים קטנים, ששימשו למשחקי מזל שונים, יוזמה שגררה ביקורת ציבורית. במשך השנים גדל שטח גן החיות והתרחב, עד שנסגר ב־1980, ובעלי החיים שאכלסו אותו הועברו לספארי ברמת גן. על השטח שהתפנה הוקמו מגדל וקניון "גן העיר".

השלט של גן החיות בתל אביב באדיבות אשתר מכירות פומביות

פיתוח מואץ בחברת הספנות צים

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב־13 במארס 1949 בתל אביב דיווח חבר הנהלת הסוכנות, אליהו דובקין, על ההתפתחות המואצת של חברת הספנות צים: "אני גאה ונרגש לבשר שהחברה מחזיקה כעת בצי מכובד של לא פחות מתשע אוניות". 

עילת מסיבת העיתונאים היתה בקשה שהוגשה לממשלה על ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות, בעליה של צים, לקבל מענק בגובה 9 מיליון דולרים, "לשיפורים נדרשים ולפיתוח הצי המסחרי שלנו", דברי דובקין.

צים נוסדה לפני הקמת המדינה ביוזמת דוד בן־גוריון וחבר הנהלת ההסתדרות דוד רמז (לימים שר התחבורה הראשון) ובתחילה החזיקה אונייה אחת בשם "קדמה". עם קום המדינה התעורר צורך בהול להביא לארץ מאירופה את יהודי שארית הפליטה, ולעניין זה השמישה צים במהירות כמה אוניות מ"צי הצללים" - אוניות מעפילים מיושנות מימי המנדט שעגנו בנמל חיפה. צי האוניות של צים הפליג הלוך ושוב מנמלי אירופה לנמל חיפה והביא ארצה אלפי עולים בכל שבוע. 

עוד נמסר במסיבת העיתונאים ש"בכוונת צים, שבה מועסקים כעת 800 עובדים, להכשיר שתי אוניות תיירות, כדי להיענות לביקושים הצפויים בעונת הקיץ הקרובה".  

החל מ־1953, במסגרת הסכם השילומים (פיצויים) עם גרמניה, נכנסה צים לתוכנית התרחבות משמעותית, שבמהלכה רכשה במשך כמה שנים לא פחות מ־36 אוניות נוסעים ומשא, שפעלו תחת דגל ישראל. 

כרזת "קדמה", האונייה הראשונה בצים עיצוב: "האחים שמיר", באדיבות מכון שנקר

פריטים מאז: "שפריץ"

ה"שפריץ" היה משקה שהתבסס על יין לבן, שלתוכו השפריצו מעט מי סודה ממכשיר סיפוֹן, ומכאן כינויו. באותם ימים פשט סיפור פולקלוריסטי על שר האוצר, פנחס ספיר, שבעת ביקורו בצרפת הוזמן להסב לשולחנו של הברון רוטשילד. המארח פקד להביא לשר בקבוק יין יקר במיוחד מהמרתף, אך ספיר, שלא התרשם מהיין המוגש, ביקש לקבל סיפון של סודה - "בשביל השפריץ". 

צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין

עקב העומס: נחסמה הנפקת ויזות לישראל

השבוע לפני 70 שנים נמסר שיהודים מכל קצות העולם מבקשים להגיע לביקור בישראל בחג הפסח הקרוב, אולם הם נדחים על ידי הקונסולים הישראלים במקומות מגוריהם, שמסרבים להנפיק להם ויזות ביקור. הסיבה לסירוב: מחסור חמור בחדרי מלון ובמקומות אירוח בישראל. 

הקונסולים נדרשים כעת להנפיק אשרות כניסה רק לאלה שמסוגלים להוכיח כי בידם הזמנה מאושרת 

מבית מלון בארץ, או אישור מצד משפחה מארחת. נמסר שהפרשה גורמת לעוגמת נפש אצל רבים ולכעס כלפי ישראל בקרב מפעילי תיירות באירופה ובארה"ב. 

נלחמים בבזבוז המזון וב"הפקרות בצבא"

מנכ"ל משרד הביטחון, אליעזר פרי (פרלסון), כינס ב־11 במארס 1949 מסיבת עיתונאים ובה הביא ל"ידיעת כל הנוגעים בדבר" את החלטתו "לסיים באופן מיידי את משטר הבזבוז וההפקרות הנהוגים בצה"ל".

פרי סיפר לעיתונאים שלאחרונה הצליח הצבא להוריד את עלויות המזון ב־30 אחוזים, "בלי שהדבר פגע במנת המזון של החייל", והוסיף בציניות: "חשוב שהספקים יידעו שהימים הטובים נגמרו. מעכשיו נפעל תחת משטר של קימוצים וחיסכון, 

וכל ספק שלא יעמוד בתנאים החדשים שנכתיב - מוזמן להציע מרכולתו לצבאות אחרים בסביבה". 

תלונות וערעורים על הבחירה בסמל המדינה

לאחר שוועדת הסמל והדגל קבעה לאחרונה מה יהיה סמלה של המדינה (מנורת שבעת הקנים ושני ענפי זית), מתוך כ־450 הצעות שהוגשו לה, החלו לאחרונה להתקבל במערכות העיתונים מכתבי תלונה מגורמים שונים, שהציגו את בחירת הסמל כ"נושא השנוי במחלוקת". הללו טענו שבסמל שנקבע "חסרים אלמנטים חשובים האמורים להציג ערכים מרכזיים בחיי עם ישראל בארצו". 

חלק מהכותבים צירפו לתלונתם שרטוטים חלופיים ובהם מוטיבים שונים, דוגמת מגן דוד ולוחות הברית, "שבלעדיהם אין לסמל המדינה תקומה ומשמעות", כך לטענתם. 

ממקורות המקורבים לוועדת הסמל והדגל נמסר ש"מדובר במתקפה מאורגנת של כאלה שהתאכזבו שהצעתם לסמל נדחתה".

לפתוח פה גדול!

ב־10 במארס 1949 הגיע לישראל ד"ר הולם, נציג יוניצ"ף, ארגון האו"ם למען הילד, כדי לקדם תוכנית חיסונים בינלאומית למיגור השחפת. בדיוק באותם ימים יזם ארגון הדסה מבצע בריאותי משלו - הזנת תלמידי בתי ספר בארץ בשמן דגים, שנחשב למזין אך לא היה ערב במיוחד לחך הילדים - כפי שאפשר להיווכח בתמונה המצורפת, שצולמה ב־14 במארס 1949 בבית הספר "אליאנס" בירושלים (באדיבות "ביתמונה", מארכיון הדסה)

יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו