"מפלגות אווירה" הוא שם כולל למפלגות שהצליחו להיכנס לכנסת, לפחות לזמן קצר, אחרי שהשכילו לייצר סדר יום שונה, כזה שכבש ציבור גדול וגרם לו להעניק להן את קולו. לעיתים מדובר במפלגות המבקשות לקרוא תיגר על השלטון הנוכחי, ולעיתים אלה "מפלגות נישה" שהצליחו - בזמן ובמקום הנכונים - לקלוע לצורך ציבורי מסוים.
הדוגמא הקלאסית ביותר היא מפלגת הגמלאים בראשות רפי איתן, שהתמודדה לכנסת בבחירות 2006 וזכתה, לתדהמת כולם, לשבעה מושבים. על פי הסקרים והמדגמים של אותה תקופה, רוב אלה שהצביעו לגמלאים הם בכלל צעירים, שחיפשו לאן להעביר את קולם אחרי שנחלו אכזבה מהמפלגות המתמודדות הקיימות.
היתה זו מערכת הבחירות הראשונה שבה התמודדה מפלגת קדימה, אולם במקום בראשות אריאל שרון, שלקה בשבץ מוחי וירד מהזירה, עמד בראשה אהוד אולמרט, מה שהביא להידרדרות מהירה של מפלגת השלטון בסקרים.
זה לא הגיל, זה התרגיל
במקביל, בימים הספורים שלפני הבחירות החלו בתקשורת דיווחים על מפלגה שבמהלך מערכת הבחירות כמעט איש לא עסק בה ודיווח עליה ועל פי הסקרים הפנימיים בתוך המפלגות היא עוברת את אחוז החסימה. היו אלה ימים שבהם, על פי החוק, התקשורת כבר לא יכולה היתה לפרסם סקרים, אולם שמה של מפלגת "גיל" כבר נישא בפי כל כהפתעת הבחירות.
ברגע האמת העניק הציבור למפלגה 7 מנדטים ובמו"מ הקואליציוני עם אולמרט נקבע כי העומד בראשה, כאמור רפי איתן, יקבל תיק חדש שנתפר עבורו - תיק הגמלאים. מפלגת "גיל" שרדה קדנציה אחת, הטרנד חלף והמצביעים נדדו למקומות אחרים.
רפי איתן כיו"ר הגמלאים ב־2008 // צילום: קוקו
למעשה, גם קדימה היתה מפלגת אווירה בהקמתה, אלא שהיתרון הגדול שלה היה שמייד בהקמתה היא כבר היתה מפלגת שלטון. את הבחירות הראשונות שבהן התמודדה, ב־2006, עוד עברה קדימה בהצלחה ושמרה על ההנהגה, אולם ב־2009, בראשות ציפי לבני, איבדה את ההנהגה - שחזרה לידי הליכוד למרות שקדימה נותרה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. ארבע שנים אחרי כן, בראשות שאול מופז, הידרדרה המפלגה ל־2 מנדטים בלבד ובבחירות האחרונות נמחקה לגמרי.
מפלגת האווירה קדימה הולידה מפלגת אווירה נוספת ששרדה אחרי גסיסת מפלגת האם - התנועה בראשות ציפי לבני. לבני הקימה את התנועה אחרי התבוסה בפריימריז לראשות קדימה לשאול מופז, ואחרי שהודיעה בעצמה על פסק זמן מהחיים הפוליטיים.
לקראת בחירות 2013 הקימה את התנועה עם כמה מחברי קדימה, שפרשו ביחד איתה, וביחד עם עמיר פרץ, שכבש את המקום הראשון בפריימריז במפלגת העבודה. אחרי הבחירות יתברר כי זכתה ב־6 מנדטים בלבד.
לקראת בחירות 2015 התמזגה התנועה עם מפלגת העבודה, אך לקראת הבחירות הקרובות התברר כי לתנועה של לבני אין ביקוש, בעבודה ומחוץ לה, והיא נאלצה להודיע כי היא ומפלגתה לא יתמודדו.
רוצים שינוי?
לגבי השאלה אם יש עתיד הינה מפלגת אווירה או מפלגה שקמה כדי להישאר - רק ימים יגידו. אולם בדור הקודם קמה מפלגה עם קרבה משפחתית ליש עתיד - מפלגת שינוי בראשות אביו של יאיר לפיד, יוסף (טומי) לפיד ז"ל.
אחרי כמה גלגולים פוליטיים החליט יו"ר שינוי, אברהם פורז, להתמודד ברשימה עצמאית. ברגע האחרון צירף אליו את העיתונאי ואיש הטלוויזיה הפופולרי טומי לפיד ואף העניק לו את המקום הראשון.
טומי לפיד מצביע בבחירות 2003 // צילום: משה מילנר / לע"מ
לפיד הכניס למפלגה כמה אנשי ימין, למשל מודי זנדברג יוצא מפלגת צומת, כדי לטשטש את הזהות המדינית. במקביל, הוא הקצין את המלחמה בחרדים - והמהלך צלח מעבר למצופה. בבחירות 1999 זכתה שינוי ל־6 מנדטים, ומערכת בחירות לאחר מכן כבר זינקה ל־15. היתה זו מערכת הבחירות האחרונה של המפלגה, שכן במהלך הקדנציה היא התפרקה לשתי מפלגות, שלא עברו את אחוז החסימה.
מלחמות הגנרלים
ואם כבר הולכים אחורה, אי אפשר שלא להזכיר את הניסיון הקודם של כמה קצינים בכירים להקים מפלגה עם אוריינטציה שלטונית, תוך ניסיון להתנער מהמסגרות הקיימות מימין ומשמאל: מפלגת המרכז. תהליך הקמת המפלגה החל במהלך הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, אחרי בחירות 1996.
רוני מילוא היה למעשה הראשון שהודיע על כוונתו להתמודד לראשות הממשלה, ואף התפטר מראשות עיריית תל אביב לשם כך. אחריו היה זה הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק ז"ל, שהודיע אף הוא על כוונתו להתמודד לראשות הממשלה. דן מרידור, שפרש מהליכוד, החל במאמצים לחבר ביניהם ולהקים מפלגה חדשה, והאחרון שהצטרף היה יצחק מרדכי, שר הביטחון, שעל רקע מאבקים אישיים מול נתניהו פרש אף הוא והודיע על חבירתו למפלגת המרכז.
קהלני כשר ב־1998, עם רה"מ נתניהו // צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
בסקרים ובפרשנויות המפלגה החדשה הרקיעה שחקים, אולם יריבויות פנימיות שצצו עוד לפני הבחירות, בעיקר סביב הקרב על ההנהגה, כירסמו בה והביאו לצניחתה. בסופו של דבר סיימה מפלגת המרכז את בחירות 1999 עם 6 מנדטים בלבד, ולאחר מכן נעלמה כלא היתה.
מפלגת אווירה נוספת היתה מפלגת הדרך השלישית בראשות אביגדור קהלני, שזכתה בבחירות 1996 ב־4 מנדטים. עם הרכבת הממשלה על ידי נתניהו הצטרפה לקואליציה, כשקהלני שימש כשר לביטחון פנים. היתה זו הצלחה חד פעמית, שכן בבחירות 1999 הדרך השלישית לא שרדה את מבחן הקלפי וירדה מהבמה.
גיחה קצרה נוספת היתה למפלגה עם הקמת מפלגת העצמאות בראשות אהוד ברק, שהשתמש במפלגת המדף של קהלני כדי להקים את מפלגתו החדשה, אחרי שפרש ממפלגת העבודה כשר ביטחון בממשלת נתניהו. העצמאות היתה יכולה להיכנס לרשימת מפלגות האווירה, אולם היא למעשה מעולם לא צלחה את מבחן הקלפי שכן לקראת בחירות 2013 הודיע ברק שלא יתמודד והביא לקיצה של מפלגתו הצעירה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
