ארביב: "נקעה נפש העם". בן הרוש: "מה, צ'רצ'יל שילם על הסיגרים שלו?"

"אתה יודע מה ההבדל בין חירותניק לליכודניק?" שואל אותי ז'וז'ו אביטן. "שמיים וארץ".

למה?

"הליכוד עכשיו בגלגול לא חיובי שלו. אתה מכיר את המנון בית"ר - 'גאון ונדיב ואכזר'. גאון זה ברור. יש לנו חללית, ועוד מעט גם הירח יהיה שלנו. נדיב - לא ממש. תראה כמה זקנים נוברים בפחי אשפה. ואכזר - רציחות, תאונות, דיבור לא יפה. לא עומדים כאן בחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי - מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא".

11 חברים היו בגוף המייסד של המועצה המקומית אשדוד ב־1963, בהם נציג אחד של חירות ומייסד התנועה באשדוד, ז'וז'ו אביטן. עוד נציג אחד היה לליברלים, והשאר מפא"י, כולל ראש המועצה. אביטן (85), נשוי פלוס 4 פלוס 17 נכדים פלוס 5 נינים, בא ממרוקו במסגרת עליית הנוער.

"הכל היה פה מפא"י, ממש סכנת נפשות. לא רצו לקבל את אשתי לארגון 'אימהות עובדות'. גם את קבוצת הכדורגל של בית"ר אשדוד הקמתי. בנובמבר 1969 הבאתי לפה את צבי צילקר, שהיה עד אז מהנדס מועצת בית שמש. ראינו שהוא מתאים, אקדמאי וחירותניק. זכינו בשישה מנדטים במועצה, וצילקר הפך לראש העיר. חילקנו בינינו תפקידים, אני הייתי סגן ראש עיר ומ"מ במשך 14 שנה".

אז אין מה לשאול אותך למי תצביע בבחירות?

"אם היועץ המשפטי לממשלה - שאני אוהב ומעריך גם הרבה בזכות אביו, שרשעים השחיתו את המצבה שלו - משחרר את ביבי מכתב אישום, הוא קופץ ל־45 מנדטים".

ואם יהיה כתב אישום?

"אז אני לא רוצה שבראש הפירמידה שלי יעמוד ראש ממשלה מושחת".

• • •

אשדוד היא העיר השישית בגודלה בישראל, כמעט רבע מיליון תושבים. בבחירות האחרונות ניצח כאן הימין בגדול. הליכוד, ישראל ביתנו וכולנו של כחלון זכו כאן ב־52 אחוזים מהקולות. ש"ס, אגודת ישראל ומפלגתו של אלי ישי זכו יחד ב־25 אחוזים, ואם תוסיפו 5 אחוזים שהלכו לבנט, כל המרכז־שמאל הביא בקושי 17 אחוזים.

יגאל ארביב, נשוי ואב לשתי קצינות שמשרתות בקבע, מחזיק כבר 38 שנים את בית הקפה ותחנת הטוטו צמרת, באזור הוותיק של העיר. אבן שואבת למפורסמי אשדוד.

התחנה היא ברומטר למצב האומה, אף על פי שהאלקטורט באשדוד כמעט מכור לנתניהו. ארביב עצמו דווקא במיעוט: "שחיתות זה קו פרשת המים, ממני והלאה. הכל פה הסתאב. הליכוד למד מכל חטאי מפא"י, והאנשים אצלו מתנהגים כמו האנשים אז. כל החבורה הזאת שסובבת את ביבי - אני לא יכול לראות אותם, ביטן וכל אלה. רוצים להחליף. נקעה נפשו של העם".

אבל לא של העם היושב באשדוד.

"נתניהו נטוע פה חזק. אם אנחנו נדרשים לשלושה רבי אלופים כדי להגיע לקרב צמוד מולו, זה אומר לא מעט. אבל ההרגשה שלי היא שהולכים לשינוי. צריך לחזור לערכים הישנים של מדינת ישראל, להפסיק לחוקק חוקים מרגיזים וגזעניים, שרק מפלגים את העם. אלה חוקים שבאים מחולשה. להגיד על רמטכ"לים ליצנים? די, נמאס".

הוא מצביע על השולחן שאני הולך להצטרף אליו במדרכה שמחוץ לבית הקפה ומזהיר, "תתכונן למכבש. אלה לא רואים ממטר, ולא מעניין אותם כלום. מבחינתם הם כל כך פגועים ממה שהמערך עשה עד שנות ה־70, ששום דבר לא יזיז אותם".

יצחק פריינטה, עוד מעט בן 80, מבקש, להפתעת חבריו לשולחן, שנכתוב שהוא "בלתי מפלגתי. לא שרוף של אף אחד, למרות שבדרך כלל אני מצביע ליכוד".

והפעם יש מצב שאתה מתלבט?

"תן לי לחשוב... אני יותר ליכוד מכחול לבן. לא יעזור להם. רק ליכוד. למה אני צריך לשנות? תסתכל מסביב. אנשים חיים, נוסעים לחו"ל, לא חסר כלום. אין תלונות".

אתה חושב שגנץ, בוגי וגבי אשכנזי הם שמאלנים, כמו שנתניהו מציג אותם?

"לא. אבל אני ביבי".

לנסים בן הרוש יש חנות נעליים ברחוב רוגוזין, וגם הוא ליכודניק שלא יזוז מעמדותיו. "אחרי מה שסבלתי ממפלגת העבודה, אני לא יכול אחרת".

אבל אתה נולדת במרוקו, לא עושה עליך רושם שאבי גבאי, למשל, הוא מנהיג מפלגת העבודה?

"גבאי הוא ליכודניק בכלל. הוא עבודה?"

ולא אכפת לך מכל האישומים נגד נתניהו?

"תגיד, צ'רצ'יל הגדול עישן סיגרים, נכון? מה, הוא שילם עליהם?"

פריינטה דוד, אח של פריינטה יצחק, ממשיך את המוטיב של בן הרוש: "נתניהו איש חכם, שנואם ומשכנע את כל העולם. אותי לא מעניין מרוקאי או פולני ראש ממשלה. אני מרוקאי ונשוי לפולנייה. גבאי? תעשה לי טובה. איך הוא הגיע לשם בכלל?"

ארביב: "לאנשים קשה לאכול את ההצנחה שלו להנהגה של העבודה. רואים בו סוג של שעטנז, לא מתחבר".

גם עמיר פרץ שם.

יעקב ועקנין: "פרץ איש טוב. הוא הביא לנו את כיפת ברזל, אבל ישר עשה פדיחות עם המשקפת. ומה זוכרים לו? את המשקפת. מאז הוא נמחק. מנחם בגין התחיל את התקופה החדשה של ישראל. הוא איחד את העם, פנה לכל הצ'חצ'חים וסידר להם את השלטון".

והבן שלו, בני בגין?

"עבר זמנו, בטל קורבנו. הוא כמו רובי ריבלין, התהפך".

• • •

לדוד קרן (72) נמאס מהדיבורים האלה. הוא מפא"יניק בודד בשולחן עוין, אבל משיב מלחמה. "אלה שיושבים פה הם פנסיונרים, וכל מה שיש להם בחיים זה בזכות מפלגת העבודה, שדאגה לפנסיות שלהם ושמרה על חוקי העבודה. הם היום גיבורים גדולים, אבל המערך הכניס אותם לעבודה בנמל".

קרן היה מזכיר הסתדרות הטקסטיל והפקידים במרחב הדרום, והוא לא עושה סיפור גדול מאידיאולוגיה. "בתקופת בגין ושמיר היו לנו ויכוחים אידיאולוגיים וערכיים, אבל ידעתי שהם בשלטון, זה לא נורא, כי יש על מי לסמוך. בעשר השנים האחרונות, ראש הממשלה שיסה חלקים מהעם אחד בשני בצורה בלתי מובנת.

"אם אתה לא בעדו - אתה מסומן כבוגד. כל ראשי מערכת הביטחון - רמטכ"לים, אלופים, ראשי מוסד, ראשי שב"כ, שלא מצביעים לליכוד - הם בוגדים? מה קרה לנו? אחד צנחן, אחד בגולני, אחד סיירת מטכ"ל. אלה ליצנים?"

מאיר גוזלן, נשוי פלוס 5, הוא חבר מרכז ליכוד כבר 45 שנה. היה סגנו של יעקב שמאי בסיעת הליכוד בהסתדרות, וזכור מליל המיקרופונים המפורסם במרכז הליכוד, כשזרק מהבמה את הפעיל גסטון מלכה, שעלה וניסה לפרק את המיקרופונים על הבמה.

גוזלן מעריץ את נתניהו, עם הסתייגות. "מצד אחד - כולם מושחתים; והוא יודע לדבר מצוין ולייצג את העם. מצד שני - אם יש כתב אישום, הוא יכול לזוז, כי יש מספיק מוכשרים לידו".

את מי היית ממנה במקומו?

"ישראל כץ. הייתי בחתונה שלו".

אתה חי בשלום עם הצעד שנתניהו עשה, להכניס את אנשי כהנא לרשימה של הבית היהודי?

"צלצלתי השבוע לישראל כץ, שאלתי אותו מה זה הכהנא האלה. הוא הסביר לי שאם לא ניקח את השלטון, הערבים יעזרו להפיל אותנו".

והרמטכ"לים האלה - בוגי, גנץ, אשכנזי - אתה לא סומך עליהם?

"בצבא הם היו גיבורים, אבל לנהל מדינה זה משהו אחר. בינתיים אני שומע את הנאומים של גנץ נגד ביבי. אני קולט את צביקה האוזר מאחורי כל מילה. הוא מכיר את נתניהו מכל הכיוונים".

"סלח לי, אני יכול לדבר איתך רגע פה בצד, בלעדיהם?" פונה אלי בחור חרדי צעיר שחולף ברחוב. כולם סביב השולחן מרימים את הראש לעברו של המפריע, שלא לומר "החוצפן", כפי שחורץ אחד מהם.

נ' הוא בן 22, רווק, תלמיד באחת הישיבות היותר אדוקות, שהתיישבה די מזמן באשדוד. על פניו הוא נראה צעיר מגניב ומעודכן, בלי סממני לבוש כבדים במיוחד. חולצה לבנה, מכנסי בד, קורא אפילו את מדורי הספורט, אבל שייך לפלג הירושלמי הקיצוני, שאותו הנהיג הרב שמואל אוירבך ז"ל.

"עצרתי רגע ושמעתי שאתם מדברים פוליטיקה. רציתי רק להגיד לך שאני לא מצביע לשום מפלגה, גם לא חרדית. לא מעניין אותי מי יהיה ראש ממשלה ומי יהיה בקואליציה. כולם אותו דבר".

כולם אותו דבר?

"אף אחד לא נלחם מספיק נגד גיוס תלמידי ישיבה לצבא. המפלגות החרדיות לא מונעות תכנים שאמורים לא ללמוד בבית ספר. אני נגד לימודי ליבה.

"שמעתי שגנץ רוצה תחבורה ציבורית בשבת. אני לא רוצה את הפרהסיה הזאת. סבא שלי היה מנהל בנק בירושלים, חי גם עם החילונים, אבל אצלי אין סיכוי. אני לא שונא אף אחד, אבל ככה אני, שייך לעולם שאין בו סמארטפונים. בקושי טלפון כשר אני מחזיק".

אוראל. "יש לי בעיה עם השחיתות" // צילומים: אפרת אשל

אנחנו יוצאים מאזור רוגוזין והעיר הוותיקה, ונוסעים לאזור קניון הסיטי שבתחנה המרכזית. בתי הקפה של אשדוד מלאים בשעת הצהריים.

אנחנו מתיישבים ליד שלושה צעירים שגרים בקריית מלאכי, עוד עיר ליכודית, אבל הם מספרים לנו שאצלם בעיר לא תוכל למצוא מקום כזה מפנק, שאפשר לאכול בו ארוחת בוקר מאוחרת ולהתחרדן בשמש, לא רחוק מהחוף.

שניים מהם עובדים במערכת הביטחון, ולא בא להם להיחשף כל כך, בטח לא להצטלם. השלישי, אוראל (26), רווק, עובד כנהג משאית. אני שואל אותם אם הבחירות בכלל נכנסות לשיח שלהם, והם אומרים שבקושי.

אוראל: "אותנו, הצעירים, זה לא ממש מעניין, אלא אם עולה משהו ספציפי, ואז קצת מדברים. אני בעיקרון ליכודניק מהבית, וכל השינויים עכשיו עם גנץ והחיבורים שלו לא כל כך מעניינים אותי. אני לא אצביע לו, כי לא ממש מכיר אותו.

"מה שכן, יש לי בעיה עם השחיתות ועם המשפט של נתניהו. אם היועץ המשפטי יחליט על כתב אישום, אני לא חושב שאצביע לו. אני אעדיף לשים את הקול שלי לימין החדש".

• • •

אחד הסיפורים המעניינים בעיר הוא עתידה של ישראל ביתנו. המאבק על שמירת מתחמי הקניות בעיר פתוחים בשבת הוא חזק באג'נדה של ליברמן, שבא לאשדוד בשבתות יחד עם תושבת העיר, סופה לנדבר, למתחמים השנויים במחלוקת, כדי להפגין נוכחות. מאז, לנדבר עפה מרשימת ישראל ביתנו לכנסת הבאה.

אשדוד היא עדיין מוקד כוח חשוב של ליברמן, כי הפרשנות אומרת שהוא כבר לא מצליח לאסוף אלקטורט צעיר מבני העלייה הרוסית המשמעותית, שנקלטה בארץ כמעט לפני 30 שנה, ועדיין שואב קולות מהעולים המבוגרים.

רגינה (27, נשואה פלוס אחד) דווקא שוברת את התזה. הדעות שלה עדיין לא ממש מגובשות, אבל היא הולכת אחרי אמא שלה ומצביעה ליברמן.

"לא שמעתי חדשות בזמן האחרון, אבל אמא שלי אומרת שהוא טוב. אנחנו גרים ברובע י"ג, שכולם קוראים לו 'רוסיה הקטנה'".

אז למה ליברמן?

"מה שטוב למשפחה שלי - טוב לי. מדינת ישראל צריכה קצת קשיחות לפעמים. הכי טוב פוטין. הוא יסדר פה הכל".

פוטין?

"בטח. הם ברוסיה מסודרים יופי".