תופעה: יזמים פלשתינים מקימים מחצבות של אבן ירושלמית בשמורות טבע בשטחי B, שאמורות להיות "מחוץ לתחום", ופוגעים במשאבי הטבע הייחודיים באיזור ללא כל פיקוח ואכיפה מצדה של הרשות הפלשתינית.
כך, למשל, קורה בנחל ערוגות עליון, אזור של שמורת טבע במערב מדבר יהודה, ממזרח לגוש עציון. מדובר ב"שמורת טבע הסכמית", שעל פי הסכמי אוסלו נמצאת באחריות הרשות הפלשתינית ואסור לעשות בה כל שינוי תכסיתי. בפועל, המחצבה הפיראטית במקום משתרעת על שטח של 14 דונם, וכוללת עשרות מוקדי חציבה שונים. בעלי אחת המחצבות הוא מיליונר המקורב לאבו מאזן. המחצבה פועלת לאורך היום, ובשעות הקטנות של הלילה מועמסים התוצרים על משאיות העוברות דרך מעבר אלנבי לירדן. התוצרים ממותגים כ"ג'רוזלם סטון" (אבן ירושלמית), והמחצבות עצמן נקראות "ג'רוזלם סטון אנד מארבל".
המקרה המתואר משקף נקודת מבט לתופעה הרחבה יותר של כלל המחצבות הפיראטיות באיו"ש; שטחי יהודה ושומרון טומנים בחובם משאבי טבע ורבים ואיכותיים והמחצבות נוגסות בשיטחן בצורה בלתי הפיכה. כיום קיימות לפחות 50 מחצבות, הפועלות בשטח כולל של למעלה מ-20 אלף דונם ומשווקות את תוצרתן הן לשוק הישראלי והן לשוק הירדני ואף לערב הסעודית.
במבט רחב, מאות אלפי טונות של תוצרים – הנחצבים ללא היתר וללא תוכנית מסודרת מועברים מיו"ש לתחומי ירדן במעברי הגבול של צה"ל (כמו גם לאיזורי הבנייה במרכז ובירושלים). בפועל, חומרי החציבה מגיעים פעמים רבות למפעלים בלתי חוקיים הפועלים בישראל ללא היתר ובכך מושלמת שרשרת התעשייה הפיראטית.
גם ההשלכות הסביבתיות של החציבה הבלתי חוקית חריפות למדי. גלעד אך, מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, שערך סקר מקיף על מצב המחצבות בישראל - הסביר: "החציבה הפיראטית מדאיגה ביותר. הפגיעה בסביבה קשה ובלתי הפיכה - בייחוד באיזור מדבר יהודה - החציבה הגסה פוגעת במקום הן באקולוגיה באמצעות הכלים הכבדים וזיהום הסביבה, הן בזואולוגיה בבעלי החיים שבית גידולם נחרב והן בבוטניקה בצמחים היחודיים במדבר. אנו מאבדים את נופי ארצנו והדבר חייב להיעצר לאלתר".
עורך דין ותיק בתחום הוסיף היבט נוסף לפגיעה - חשיבות השמירה על חומרי הגלם כמו גם ההשפעה על מחירי הדיור. "כ-30 אחוזים מחומרי הגלם מהם בונים ברחבי הקו הירוק הינם מתוך שטח איו"ש. תושבי ישראל שמתמודדים עם מצוקת הדיור משלמים כ-15 אחוז ממחיר הבית שלהם עבור חומרי גלם של אבן, תשתיות גשרים ועוד - לכן חומרי גלם לצורך בניה הינם מצרך יקר בעל ביקוש רב".
בלשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מציינים כי בשנה האחרונה בוצעו יותר מעשרה מבצעי אכיפה, בכפוף לאישור חריג. "תפקידו של המינהל האזרחי לפעול למימוש סמכויות האכיפה שעליהן הוא אמון בשטח C באזור יהודה ושומרון". ואילו במשרד להגנת הסביבה ציינו כי אף שהטיפול במפגעים סביבתיים ברחבי יהודה ושומרון הוא נושא שאינו מצוי בסמכות המשרד ובאחריותו - המשרד רואה חשיבות רבה בפתרון המפגעים ביו"ש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
