רבני הציונות הדתית, עצרו את מלחמת האגו

המשבר בציונות הדתיתעל המקום הרביעי או החמישי עלול לגרום לפלגים הנצים שלא לעבור את אחוז החסימה, להביא לכך שבין ארבעה לשמונה מנדטים ילכו לפח - ולהוביל לאפשרות שהימין כולו עלול להפסיד את הבחירות.

זהו "בלוק טכני" בין זרמים חרד"ליים לזרמים דתיים שחלקם גם ליברליים - רק לצורך יצירת "בנק קולות" כדי שלא ייזרקו לפח. כולם מבינים שבסוף בחירות הן עניין של מתמטיקה, אולם מי שמבינים זאת טוב יותר הם דווקא הם הליברליים בבורגנות הדתית, שמכירים צורת מטבע וברובם הסכימו עם הצורך באחדות. מי שלא הסכים, כבר עזב למחוזות אחרים.

מה שנשאר כעת הואמלחמת האגו על המקומות, שמזכירה מחלוקת יצרית מלפני כ־2,000 שנה בין קמצא לבר קמצא. מחלוקת אישית, זניחה לכאורה, על מקום בסעודה יוקרתית - שהפכה לאירוע מתגלגל שבסיומו נחרבה ירושלים.

חכמי ירושלים שהשתתפו באותה סעודה מוזכרים כאחראים לכך, לאחר ששתקו ולא גדעו את המחלוקת האישית בתחילתה.

היה ראוי שחכמי ורבני הציונות הדתית, שלמדו עד כמה מחלוקת על כבוד ואגו יכולה להרוס, יתערבו במחלוקת הפוליטית הפנימית הנוכחית בין הפלגים.

בציונות הדתית מתבצע כעת מעשה שגובל בחילול שם שמיים. רגע לפני פקיעת מועד הגשת הרשימות - אין מו"מ וכל צד מתבצר באגו שלו. היה ראוי שהמבוגרים האחראיים - המנהיגים הרוחניים - יתערבו.

אבל קולם לא נשמע, ואם תימשך שתיקתם יקום הציבור הרחב לומר את דברו. אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, חלקו יצביעו הצבעת מחאה למפלגות אחרות. הציונות הדתית מחנכת את מיטב בניה ליישב את הגבעות ביו"ש, תוך הסתפקות במועט, סיכונים אישיים וענווה. אנחנו לא מקבלים את מלחמת האגו.

ועוד מילה, על נתניהו. כמי שמכיר את עברו ואת עבר אחיו - שניהם עזבו את בית הוריהם בארצות הברית ובאו להתנדב ולשרת בסיירת מטכ"ל. יוני נהרג וביבי נפצע. כמה נמוכה היא היציאה של גנץ ויועציו על היות נתניהו אמריקני - רק על הדם שבני המשפחה השקיעו בארץ הזאת ראוי היה שהציבור יבוא חשבון עם גנץ, שלא לדבר על דבריו על חלוקת הארץ.