"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחליפה ראויה לבליני

טאבון ומעשנת בשר • עיצוב אירופי ומוזיקת ג'אז • ביקרנו בקורדרו, האירופית החדשה בנווה צדק - ולא התאכזבנו

,עודכן
צילום: ולדי סולו // אוכל טעים ואיכותי

רבים כאבו את סגירתה של מסעדת בליני, שהודיעה לפני כשלושה חודשים שאחרי 24 שנות קיום היא תסגור את שעריה. בליני הייתה ממוקמת באחד האזורים היפים ביותר - נווה צדק בת"א ובזמן הזה היינו מסוקרנים מאוד לראות איזו מסעדה תקום במקומה, ולכן כששמענו על מסעדת קורדרו - מייד קפצנו לבדוק אותה.

השולחן בכניסה מרשים. תמצאו שם גבינות, יין וספרי אופנה ועיצוב // ולדי סולו

לפני שניגש לאוכל, חשוב לדבר כאן על האווירה. המסעדה מעוצבת בטוב טעם וסטייל אירופאי שמזכיר מסעדה בפריז או ברצלונה. מאוד מתאים לעידן הסטוריז באינסטגרם, וגם אנחנו לא התאפקנו וצילמנו תמונה או שתיים. במקום ספות וכורסאות מעוצבות מקטיפה, שולחנות עם מפות לבנות ונרות על כל שולחן. כלי האוכל היו מאוד יוקרתיים והסכו"ם מזהב. אווירה אירופאית כבר אמרנו? תוסיפו לזה מוסיקת ג'אז.

צילום: ולדי סולו

אווירה אירופאית

ועכשיו לעניין המרכזי - האוכל. המטבח פתוח לגמרי, כך שיושבי הבר (וגם אנחנו מהשולחנות) יכולנו גם לראות מי מכין את המנה ואיך. למסעדה טאבון גדול, ואת הפוקאצ'ות והלחם עושים במקום. פלוס גדול לאוהבי הפחמימות. חובבי הבשר בוודאי ישמחו לדעת שבמקום נמצאת גם מעשנת והרבה מנות בשר נעשות בבישול ארוך...

הסגנון הכללי מתכתב בין צרפת, ספרד ואיטליה.. תוכלו למצוא שם פסטות וריזוטו, לצד ביף בורניון ופאייה פירות ים. אנחנו הזמנו סלט עגבניות ומוצרלה, טרטר בקר אותו מאוד אהבנו, מרק עדשים צרפתי ופולנטה עם הפטריות, שרק עבורה שווה לשוב למסעדה.

למנות העיקריות הגיע לשולחן נתח קצבים, דג שלם עם ארטישוק וגרטן תפו"א, ביף בורגיניון מלחי בקר בבישול ארוך ובשר טלה, גם הוא בבישול ארוך של המעשנה שהוגש על לחם (מהטאבון כמובן) עם ירקות. במסגרת הקינוחים אהבנו מאוד את עוגת הגבינה והתותים.

צילום: ולדי סולו

מחירים- מבחר יינות מגוון ורחב, המחירים מעט גבוהים מהרגיל אבל יש אופציות לבחירה (40 - 80 לכוס). בגזרת האוכל, המחירים היו די סטנדרטים למסעדות מהסוג הזה כ-60 שקלים למנה ראשונה, עיקרית 100- 150 לבשר).

לסיכום, מקום יפיפיה ומעוצב בצורה אלגנטית ושיקית מאוד. מוסיקה נהדרת מזכיר את פריז. אוכל נהדר, שירות מצוין. יין טיפה יקר. כתחליף למסעדה וותיקה ואהובה כמו בליני, נראה שהגיעה מחליפה ראויה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר