לראשונה מאז שנת 2009 יחס החוב־תוצר עלה ב־2018 לרמה של 61.2% מהתוצר, לעומת רמה של 60.5% מהתוצר בשנת 2017. כך עולה מאומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי הכולל של המשק ושל החוב הממשלתי, כפי שפורסם על ידי החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו.
בין 2008 ל־2017 לא רק שלא חלה עלייה ביחס החוב־תוצר, אלא חלה ירידה רצופה - בשיעור כולל של 11% תוצר.
בהודעת החשב הכללי חזקיהו מתרצים את העלייה ביחס החוב־תוצר בהתחזקות הדולר והיורו. בהודעת האוצר אין אזכור לגירעון הגדול בתקציב ולהאטה בקצב הצמיחה של המשק לרמה של 3.2%, פחות מהמתוכנן. בכל אחת מהשנים הקודמות שבהן יחס החוב־תוצר ירד, המשק צמח בשיעורים גבוהים יותר של 5%-4% בשנה.
העלייה ביחס החוב לתוצר תביא להגדלת תשלומי הריבית, ובהמשך להכבדת הגירעון בתקציב 2019, שעודכן מ־2.9% במקור ל־3.6%.
דאגה נוספת לנגיד
במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתפקיד לפני כחודש, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הביע דאגה מהיפוך המגמה ביחס החוב־תוצר.
בהשוואה למדינות הייחוס של ישראל, ה־OECD, יש מדינות עם יחס חוב־תוצר נמוך יותר: פולין עם יחס חוב־תוצר של 50%, סלובקיה עם 49.2%, קוריאה - 40.4%, צ'כיה - 33.2% וצ'ילה עם 24.8%. לסלובניה יחס חוב־תוצר גבוה יותר של 69.7%, ואילו בארה"ב יחס החוב־תוצר עומד על יותר מ־100%.
בהודעה שפרסם החשב הכללי חזקיהו, הגורמים המרכזיים לגידול ביחס החוב לתוצר הם גיוס חוב נטו חיובי וגורמי שוק, ובהם פיחות משמעותי של השקל מול הדולר והיורו במהלך שנת 2018. גורם נוסף שמציינים באוצר הוא שיעור האינפלציה, שעלה ב־0.8%.
גם החוב הממשלתי עלה, מרמה של 58.8% מהתוצר לרמה של 59.7% מהתוצר. שר האוצר משה כחלון הגיב בעניין ואמר כי הוא לא מודאג.
לדבריו, "המשק הישראלי חזק מאוד. אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020 על פי האמנות הבינלאומיות. הדירוג הגבוה שממנו נהנית המדינה הוא תוצאה של
משמעת פיסקאלית".
החשב הכללי חזקיהו אמר כי "אנו עדיין מצויים בסביבת יחס חוב־תוצר נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה למדינות ה־OECD, וחשוב להמשיך במגמת ההפחתה וביעדי מאסטריכט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
