סקר: רוב הציבור סבור שהמערכת המשפטית מוטה לשמאל

"אני מבקשת לשוב ולהדגיש כי העצמאות המחשבתית ואי-התלות הפוליטית הן נשמת אפה של כל רשות שופטת במדינה דמוקרטית… מן הראוי להותיר אותה מחוץ למשחק הפוליטי". דברים אלו אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בנאום שנשאה בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי אתמול. 

סקר שערכה התנועה למשילות ולדמוקרטיה, המתפרסם בבלעדיות ב"ישראל היום", חושף כי למרות הצורך הקיומי של מערכת המשפט להישאר מחוץ למשחק הפוליטי, חלקים גדולים מהציבור סבורים כי זה אינו המצב. 

עוד בנושא: 

"אם זה נכון - מדובר בסוף העולם": הלם במערכת המשפט בעקבות הפרשה

חיות עונה לביקורת: "אין מקום לשיח של מלחמה בין הרשויות"

לא על היושרה לבדה: כך תשקם מערכת המשפט את האמון

דורית בייניש: "נראה שקרה משהו חמור מאוד בהליך שהוא קודש הקודשים"

בסקר, שנערך על ידי מכון רפי סמית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל (ערבים ויהודים) נבדקו תפיסות הציבור בנוגע לעמדות הפוליטיות של שורה של בעלי תפקידים בכירים במערכת המשפט בישראל. הממצאים מדאיגים ומעידים על כך שהתדמית הא-פוליטית של המערכת נשחקה באופן חמור. 

כך למשל, 61% מבעלי הדעה סבורים כי הנשיאה חיות אוחזת בהשקפת עולם המזוהה עם "מרכז נוטה לשמאל + שמאל". תפיסה זו רווחת יותר בקרב הנשאלים, המזהים את עצמם עם עמדות הימין או עם השקפת עולם דתית. תופעה דומה נרשמה ביחס למשנה ליועמ"ש דינה זילבר, ש-72% מהציבור סבורים כי עמדותיה הן עמדות שמאל; וכך גם פרקליט המדינה שי ניצן ש-55 אחוז מהנשאלים סבורים כי עמדותיו שמאלניות.

מנדלבליט: נוטה לימין 

מנגד, היועמ"ש מנדלבליט נתפס על ידי 65 אחוז מהנשאלים כמי שעמדותיו הן "ימין + מרכז נוטה לימין". ובאופן מפתיע דווקא כלפי מבקר המדינה יוסף שפירא אין נטייה ברורה, ו-37 אחוז מזהים אותו כאיש ימין; 36 אחוז כאיש מרכז ו-27 אחוזים כשמאל. 

השאלה המעניינת יותר נוגעת לתפיסות הציבור בנוגע להשפעת העמדות הפוליטיות על עבודתם של ראשי המערכת. וכאן, המצב מטריד מאוד: 57 אחוזים סבורים שהשקפותיה של חיות משפיעות על עבודתה; 58 אחוז סבורים כך לגבי המשנה ליועמ"ש זילבר, ו-49 אחוזים סבורים כך לגבי פרקליט המדינה ניצן. מנגד, רק 34 אחוזים סבורים כי עבודתו של היועמ"ש מנדלבליט מושפעת מעמדותיו, ו-35 אחוזים סבורים כך לגבי המבקר שפירא. 

נתפס כאיש ימין, מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

מעניין לציין כי קיימת התאמה בין עמדותיהם האישיות של הנשאלים לבין תשובותיהם בסעיף זה: ימנים נוטים לזהות פקידים שהם תופסים כשמאלניים המוטים אידאולוגית, ולהפך. דווקא בהקשר הזה תפיסות הציבור לגבי היועמ"ש מנדלבליט הן חריגות: בעוד שיש רוב מוצק בקרב אנשי שמאל ומרכז (70 ו-74 אחוז בהתאמה) הסבורים כי עבודתו אינה מושפעת מעמדותיו, הרי בימין הדעות חלוקות באופן שווה בשאלה זו. כלומר: רבים בימין סבורים שמנדלבליט הוא "ימני" וכי עבודתו מושפעת מכך. 

עוד תופעה מעניינת העולה מהנתונים היא קיומה של נטייה בשמאל לתפוס את פקידי הציבור כאובייקטיביים וכמקצועיים יותר מאשר בימין. כך, רוב מובהק בקרב המשיבים אנשי השמאל סבורים כי חיות (59 אחוז); זילבר (70 אחוז); מנדלבליט (60 אחוז); ניצן (56 אחוז); ושפירא (56 אחוז) - מושפעים במידה מועטת מהשקפותיהם הפוליטיות או שאינם מושפעים מהן כלל. 

"משבר באמון הציבור במערכת המשפט"

יהודה עמרני, מנהל התנועה למשילות ולדמוקרטיה, מסר: "רוב הציבור סבור שהעמדות שבהן מחזיקים בכירי מערכת המשפט ופועלים לפיהן רחוקות מאוד מהשקפת עולמו. זהו מצב מצער שמלמד על משבר חמור באמון הציבור במערכות המשפט. הכנסת הבאה חייבת להביא לתיקון שיטות מינוי השופטים והפקידים באופן שישקף את התפיסות והערכים של הציבור, בייחוד כשמדובר בבעלי תפקידים המכריעים בענייני מדיניות וערכים".

תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "במענה לפנייתכם, אנו רואים לנכון להפנות לדברים שנשאה נשיאת בית המשפט העליון הבוקר (29.01.2019) בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבהם היא הדגישה כי "מן הראוי להותיר את מערכת בתי המשפט בישראל מחוץ למשחק הפוליטי. כך בימי שגרה ובימי בחירות על אחת כמה וכמה".

תגובת מבקר המדינה: "מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור והעומד בראשו פועלים על פי החוק - בהגינות, ביסודיות, ללא משוא פנים או הטייה פוליטית, ואין הוא מושפע מסקרים כלשהם. דו"חות מבקר המדינה לאורך השנים מדברים בעד עצמם".

תגובת משרד המשפטים: "אנשים שעמדותיהם נבחנו בסקר הם משרתי ציבור שאינם חושפים דעותיהם הפוליטיות ומקבלים החלטות בתיקים על פי הראיות והכללים המשפטיים בלבד, ללא כל קשר לעמדותיהם הפוליטיות. צר לנו על הניסיון המגמתי לפגוע במקצועיות שלהם - שלשמו הוזמן הסקר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו