"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך זה יעבוד? המחלוקות האפשריות בין יעלון לגנץ

הרמטכ"לים לשעבר חלוקים לגבי ישיבה בממשלת נתניהו, התנהלות המערכת בפרשת הצוללות והתפיסה המדינית

,עודכן
בני גנץ, ומשה יעלון // צילום: גדעון מרקוביץ' // משה יעלון ובני גנץ // צילומים: גדעון מרקוביץ'

מפלגת תל"ם של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, ומפלגת "חוסן לישראל" של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, הכריזו היום (שלישי)על איחוד, אך סוגיות רבות שבהן תיתכן מחלוקת בין שני האישים נותרו לא פתורות.

הנושא הבעייתי ביותר שעלול לעלות כבר במהלך מערכת הבחירות הוא הצורך להכריע אם להתחייב לא לשבת בממשלה בראשותו של נתניהו לאחר הבחירות. פרטי ההסכם לא ידועים עדיין, אך ייתכן כי סוכם שיעלון לא יכהן כשר בממשלה בראשותו של נתניהו, אם הרשימה המאוחדת תיכנס לממשלה שכזו.

בעוד יעלון התחייב בעבר שלא יכהן בממשלה בראשותו של נתניהו, גנץ, כך נראה, חושב אחרת. על אף שגנץ אמר במהלך ריאיון כי לא יישב עם נתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום, או שהוא יזומן לשימוע שלפני כתב אישום, לא מדובר בתחייבות ברורה לא לשבת עם נתניהו בממשלה.

סוגיה נוספת המאיימת על איחוד מוצלח בין שני אנשי הצבא היא עמדתם הפוליטית הבסיסית. בעוד גנץ לא חושף את עמדותו הפוליטיות בנושאים מדיניים, מומחים ומקורבים שלו מעריכים כי הוא נמצא במרכז-שמאל. יעלון דווקא ממקם את עצמו בימין ומזדהה עם רעיונות ארץ ישראל השלמה.

פרשה נוספת שעלולה לייצר מחלוקות בין שני המפקדים היא התנהלות הממשלה סביב פרשת הצוללות. בעודיעלון סבור, ואף העיד, כי התנהלות הדרג המדיני בפרשה הייתה פלילית, דווקא גנץ היה זה שהעיד כילא כךהדבר. "אני משוכנע, ממה שאני מכיר בדרג המדיני, שלא הייתה שחיתות בפרשה הזאת", אמר גנץ בשנה שעברה.

"זה מאוד לא נעים לראות אנשים כמו צ'ייני (מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום - ר.ז) נכנסים לחדר החקירות, אבל זה מה שצריך לעשות. נקראתי למסור עדות בפרשת הצוללות. בתקופתי, לצה"ל הייתה עמדה ברורה, אך הדיונים המשיכו חודשים אחרי שסיימתי את תפקידי. אני רוצה להאמין שההחלטות היו ענייניות וחשובות. אם הפרשה נכונה - היא החמורה בפרשות שאני מכיר, ואני מציע לקוות שהיא לא נכונה ולחכות להחלטות", אמר גמץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר