"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"התוכנית לפיתוח הכנסת מגלומנית"

בעקבות חשיפת "ישראל היום": ביקורת על תוכנית הרחבת המשכן "כנסת 2030" • יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון: "ממש טירוף ליזום הצעה תכנונית יקרה כל כך"

,עודכן
"מגלומנית וחסרת צניעות". התוכנית להרחבת המשכן

תוכנית הפיתוח המקיפה של הכנסת,שנחשפהבשבוע שעבר ב"ישראל היום", מעוררת ביקורת חריפה של בכירים בכנסת לשעבר, ובהם יו"ר הכנסת בשנים 1999-1996 דן תיכון, השר לשעבר מאיר שטרית, שעמד בראש ועדת ההיגוי שאישרה את הרחבת הכנסת בשנת 2000, והח"כ הפורשמיקי רוזנטל(העבודה).

תיכון אמר כי "התוכניתהזו מגלומנית. זה ממש טירוף ליזוםהצעה תכנונית יקרהכל כך. הכנסת צריכה להתרכז בחקיקה ובפיקוח על הממשלה, ולא בהקמת אגפים חדשים ועוד עשרות לשכות חדשות לח"כים. לצערי, המצב הזה נובע בראש וראשונה מכך שאין בכנסת בקרה אמיתית על הוצאות התקציב. הכנסת הפכה לגוף שמעורר סלידה בחוסר צניעותו".

תיכון הוסיף כי "אין צורך במספר רב כל כך של עוזרים פרלמנטריים לח"כים, ואינני מבין גם מדוע הגדילו כל כך את מספר החוקרים במרכז המחקר והמידע. מעבר לזה, אין הצדקה למספר רב כל כך של עורכי דין בלשכה המשפטית, זה ממש גובל בהפקרות. המשפטנים מרשים לעצמם כיום להתערב בכל נושא בכנסת, והם נעשו חשובים יותר מהח"כים".

גם השר לשעבר מאיר שטרית, שעמד בראש ועדת ההיגוי שהחליטה להקים בסוף שנות ה־90 אגף חדש (אגף קדמה) עם 60 לשכות חדשות לח"כים, ביקר את התוכנית החדשה. לדבריו, "התוכנית שבנינו בזמנו נועדה לאפשר את כל פעילות הכנסת במשך 50 שנה. בעלות של 250 מיליון שקלים, פתרנו למעשה את כל הבעיות שהיו קיימות אז".

שטרית הוסיף כי "בניית האגף החדש הושלמה ב־2007, ואינני מבין מדוע יוזמים עכשיו תוכנית מגלומנית חדשה. אני חושב שהרעיון להקים בית מלון בכנסת הוא מטופש ומוגזם, ואינני יודע אם היתה הצדקה להגדיל כל כך את מספר העובדים בכנסת. שמעתי שיש 40 עורכי דין בלשכה המשפטית, וזה מוגזם בעיניי. גם אולם מיוחד למרכז המבקרים נראה לי מיותר, כי מרבית המבקרים מגיעים לכנסת בימים ראשון וחמישי, שבהם לא מתקיימים דיונים במליאה. יש לי גם ביקורת על הקלות הבלתי נסבלת שבה הגדילו את תקציב הכנסת".

מיקי רוזנטל, הח"כ שפרש לאחרונה מהחיים הפוליטיים, והיה חבר בוועדת הכנסת, אמר כי "תקציב הכנסת מאושר בצורה שערורייתית. לא מתקבל על הדעת שתוכניות בינוי בכנסת בהיקף של מאות מיליוני שקלים יאושרו על ידי יו"ר הכנסת והמנכ"ל. לדעתי, מן הראוי להקים ועדה ציבורית שתבחן את כל ההיבטים של תוכנית הפיתוח והעלויות".

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ אמר בתגובה כי "משכן הכנסת שנחנך ב־1966 התאים לצורכי העבר. גם ההרחבה שבוצעה בשנת 2006, אינה מספיקה, משום שמספר הוועדות והיקף החקיקה גדל משמעותית, וגם מספר העובדים והעוזרים הפרלמנטריים גדל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר