"למרות הגירעון, יש צרכים ביטחוניים כבירים"

בקשת האוצר להעברת הרזרבה בסך 1.5 מיליארדי שקלים לקופת המדינה לא אושרה הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה. במהלך הדיון ראש הממשלה בנימין נתניהו תהה ואמר: "שאלה מעניינת מדוע מציגים דווקא עכשיו אתעדכון הנתוניםל-2019 כשאפשר היה להציג אותם ביוני. יש צרכים ביטחוניים כבירים".

למעשה, ראש הממשלה סבור שיש לשמור את כספי הרזרבה בתקציב לשימוש לא צפוי – ביטחוני. נציגי המועצה הלאומית לכלכלה הציגו בדיון נתונים לפיהם תחזיות משרד האוצר בשמונה השנים האחרונותהיו רחוקותמלחזות את המציאות. זאת בתגובה לנתונים שהציגו פקידים באוצר ולפיהם השנים הבאות עומדות להיות גרעוניות במיוחד.

מנהל יחידת המחקר בבנק ישראל פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אמר בדיון: "על פי תחזית משרד האוצר הגירעון הצפוי ב-2019 עלה ל-3.6 אחוזי תוצר עקב ירידה בתחזית ההכנסות (בהיקף של 6.5 מיליארדי שקלים) ועלייה ברמת ההוצאות הצפויה (3.3 מיליארדי שקלים) יחסית למצרפים הכלולים בתקציב המדינה".

פרופ' סטרבצ'ינסקי המשיך ואמר: "תחזית זו אינה שונה מהותית מההערכה הנוכחית של בנק ישראל המתבססת על התחזית המאקרו-כלכלית שפרסמה לאחרונה חטיבת המחקר. הממשלה החליטה לבלום את השימוש ב'רזרבת ההתאמות לצורך שמירה על היציבות הפיסקלית', דבר שמקטין את הגירעון הצפוי ל-3.5 אחוזי תוצר. עם זאת", סטרבצ'ינסקי מזהיר, "גם רמה זו מהווה חריגה מיעד הגירעון לתקציב 2019 העומד על 2.9 אחוזי תוצר, רמת גירעון שבה יחס החוב לתוצר צפוי לגדול, ולכל הפחות לא לקטון. לאור רמת הגירעון הצפויה, חשוב כי הממשלה המכהנת תמנע מקבלת החלטות שיעלו את הגירעון השנה עוד יותר".

עוד הרחיב ואמר מנהל יחידת המחקר בדיון: "בנוסף, וכפי שתואר בסקירה הפיסקלית שפרסם בנק ישראל בחודש אוגוסט ובתחזית התלת-שנתית (הנומרטור) שהוצגה בישיבת הממשלה, צפויות חריגות ניכרות מיעדי התקציב לשנים 2020 עד 2022. תמונת מצב זו מחזקת את הצורך להימנע מצעדים מרחיבי-גירעון עד לכינונה של הממשלה החדשה גם בהתייחס לשנים שאחרי 2019".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!