"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתוך כשנה - זינוק של כ־50% בטרור היהודי

בשנת 2018 התרחשו 295 אירועים אלימים, בהשוואה ל־197 בשנת 2017 • עלייה של 300% באירועים שכוונו נגד כוחות הביטחון • גורמים ביטחוניים בכירים מזהירים: "זה ייגמר בדם"

,עודכן
תג מחיר בעיר אשקלון // תג מחיר בעיר אשקלון

על רקע שחרור ארבעה מחמשת החשודיםברצח הפלשתיניתעיישה א־ראבי, מזהירים גורמים ביטחוניים בכירים מפני ההקצנה בפעילות הימין הקיצוני: "יש להם תחושת מסוגלות חזקה שהם יכולים על המדינה, שאי אפשר לנצח אותם. זה ייגמר בדם ויהפוך פה הכל".

הדאגה במערכת הביטחון בכלל, ובשב"כ בפרט, נובעת מהעלייה התלולה בהיקף הפעולות האלימות שמיוחסות לימין הקיצוני. מנתונים שמתפרסמים כאן לראשונה עולה כי ב־2018 בוצעו 295 אירועים אלימים על־ידי יהודים, בהשוואה ל־197 אירועים ב־2017 - עלייה של 50 אחוז.

42 מהאירועים בשנה האחרונה כוונו במישרין כנגד כוחות הביטחון, בהשוואה ל־14 אירועים בשנת 2017 - עלייה של 300 אחוז. יצהר והמאחזים סביבה אחראים לחלק ניכר מהפעולות האלה - 80 בשנת 2018 בהשוואה ל־52 בשנת 2017.

מנסים להרתיע אותנו

מיצהר גם יצאו הפעילים שתדרכו את הנערים החשודים ברצח הפלשתינית. התדרוך בוצע בשבת - שעות אחדות אחרי הפיגוע שהיה בליל שבת - כאשר הפעילים הגיעו לישיבת "פרי הארץ" ביישוב רחלים זמן קצר לאחר שכוחות הביטחון ביקרו במקום. ל"ישראל היום" נודע כי בהמשךתודרכו הצעיריםגם בידי גורמים משפטיים, שהכינו אותם כיצד להתמודד עם חקירת השב"כ הצפויה להם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

"הם הגיעו מוכנים לקרב", אמר גורם בכיר. "הםתודרכו היטב, וידעו מה מצפה להם". הבכיר הזהיר כי המעטפת הזאת מדרבנת את הצעירים להמשיך לפעול. "הם מרגישים שהם בלתי מנוצחים, ושלא כדאי להתעסק איתם. לא סתם הם נכנסים במכוון לעימותים עם כוחות הביטחון, שוברים ידיים לשוטרים בעמונה או תוקפים חיילים. הכל נעשה במטרה להרתיע אותנו מלפעול נגדם".

בשב"כ מוטרדים מאוד מהשחיקה בהרתעה הממסדית כלפי פעילי הימין הקיצוני. עיקר הביקורת מופנה לעבר ראשי ההתיישבות שהביעו תמיכה גלויה בנערים ובמשתמע ביקורת כלפי גורמי הביטחון, ולעבר רבנים שלא מגנים את פעולות הטרור ובכך מעניקים להן הכשר עקיף. "אנחנו מנסים להסתייע בהם, אבל לרוב נתקלים בכתף קרה", הוסיף הבכיר.

פרופיל שונה

הפרופיל של הפעילים הנוכחיים שונה מבעבר. ברוב המקרים מדובר בנערים בני 15־17 שנפלטו מהמסגרת ומצאו מקלט בגבעות בשומרון. לעתים קרובות אין להם קשר עם משפחותיהם. ביום שני השבוע הגיעו שוטרים למאחז בבנימין ומצאו במבנה הנשים במקום ילדה בת 11. המשטרה יצרה קשר עם הורי הילדה, שאמרו כי אין להם עניין לאסוף אותה.

במערכת הביטחון חוששים כי מגמת ההקצנה הזאת - ביחד עם הקושי להפוך את המודיעין על פעולות הטרור לראיות משפטיות ועם היעדר ההרתעה - יובילו לעלייה נוספת בהיקף הטרור היהודי ב־2019. "אנחנו במגמה מסוכנת", אמר הבכיר.

"כולם מגלגלים עיניים. לא מעט נותנים להם רוח גב, כולל פוליטיקאים. הצעירים מבינים שהם יכולים להמשיך, והם מקצינים את הפעולות שלהם. זה עלול להגיע לשימוש בנשק חם ולפיגועים שיהפכו פה הכל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר