קל לומר על הניצחון אמש (חמישי) של אבי גבאי בוועידת מפלגת העבודה שמדובר בניצחון פירוס; שהניתוח הצליח אבל זה לא אומר שהחולה יצא מסכנת חיים; ושההצלחה הזאת עוד תעלה לו ביוקר. אבל האמת היא שניצחון הוא ניצחון. אחרי ששתו לו את הדם עם קשית, יכול גבאי להיות רגוע לפחות בדבר אחד: כל ניסיון להדיחו או להזיזו ממקומו לפני הבחירות לא יצליח, וזה סופי.
חברי הכנסת שעלו לבמה ובשצף קצף הטיחו בגבאי מילים קשות, עשו זאת בעיקר מתוך מצוקה אישית. רוב הסיכויים שלא יראו את הכנסת מבפנים בקרוב. הם יודעים שכך לא עושים למנהיג מפלגתם רגע לפני הבחירות. אין דבר שיותר מחליש את המפלגה מאשר קרבות פנימיים, אבל כשמדובר על המקום האישי שלהם, אף אחד מהם לא רואה ממטר. הם יצאו לקרב והתחילו לירות לכל הכיוונים.
מי ששצף וקצף עשה זאת מתוך מצוקה אישית // צילום: טי.פי.אס.
רבים ממפלגתו של גבאי מתראיינים נגדו בתקשורת. ועידת מפלגת העבודה // צילום: טי.פי.אס.
גבאי נאלץ להתמודד בבחירות האלה בתנאים בלתי אפשריים. רבים ממפלגתו לא איתו. מתראיינים נגדו בתקשורת ומתדרכים נגדו בלי הרף. זה לא אומר שהוא לא הביא זאת על עצמו.
גבאי חף מכל נימה של ביקורת עצמית והביטחון שהוא משדר החוצה מנותק ויהיר. מכאן עיקר האנטיגוניזם שחשים כלפיו במפלגה. מה שמחלחל גם לבוחרים הפוטנציאליים. הרצוג ידע להוריד את הראש, להציע לציפי לבני שותפות בראשות המפלגה, וכמעט לקח את הבחירות. גבאי רחוק משם. לכן הוא ישאר גם רחוק מניצחון.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
