בדרך לשביתת נשק: תמו קרבות העצמאות

ב־7 בינואר 1949 תמה באופן מעשי מלחמת העצמאות. סיום המלחמה הרשמי יגיע אחרי החתימות על הסכמי שביתת הנשק ב־20 ביולי 1949, אבל הפסקת האש בין ישראל למצרים בתום "מבצע חורב" בנגב, השבוע לפני 70 שנים, סימנה את סיום המבצעים והקרבות הצבאיים המשמעותיים של המלחמה.

ב־29 בדצמבר 1948 פרסמה עצרת הביטחון של האו"ם "דרישה תקיפה לפתיחת שיחות על שביתת נשק בין מדינת ישראל למדינות ערב", וכעבור כמה ימים דיווחו מקורות מוסמכים בארגון ש"כל מדינות ערב, לרבות מצרים, הביעו את הסכמתן לנהל משא ומתן עם ישראל לשביתת נשק".

ואכן, מייד אחרי הפסקת האש בין ישראל למצרים נכנסו המגעים הדיפלומטיים להילוך מהיר, וישראל זומנה להגיע לאירוע פתיחת השיחות בינה לבין מדינות ערב בחסות האו"ם, שנקבע ל־12 בינואר 1949 ב"מלון השושנים" שבאי רודוס. המשלחת הישראלית הורכבה במהירות - בראש הצוות המדיני הועמד מנכ"ל משרד החוץ, ולטר איתן, ולצידו סייעו ראובן שילוח ואליהו ששון, שהתמחו בעולם הערבי, ושבתאי רוזן, שהתמחה במשפט הבינלאומי. את הצוות הצבאי במשלחת הוביל ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף יגאל ידין, ולצידו הועמדו שני קצינים יועצים, רב־סרן אריה סימון ורב־סרן יהושפט הרכבי.

לפני צאת המשלחת לרודוס התקיימה התייעצות במשרדו של ראש הממשלה. בן־גוריון, שנקט זהירות לקראת הבחירות הראשונות (ב־25 בינואר 1949), אמר לחברי המשלחת ש"אין לקבוע מראש תוכנית שלום, ורק לאחר שהצד השני יציג את תנאיו - תדון הממשלה ותחליט". הוא הנחה את חברי המשלחת "לא לוותר בשום אופן על עמדות יסוד של ישראל, אך גם לא לשבור את השיחות".

המשלחת נחתה ברודוס ב־12 בינואר, לצד המשלחות שהגיעו ממצרים, מלבנון, מירדן ומסוריה. הדיונים החלו למחרת בחסות המתווך מטעם האו"ם, הדיפלומט האמריקני ראלף באנץ', והם נמשכו כחמישה חודשים. בסיומם נחתמו הסכמי שביתת נשק בין ישראל ושכנותיה הערביות, ונקבעו מנגנוני פיקוח מטעם האו"ם לשמירה עליהם.

החלה חלוקת תעודות הזהות הראשונות לתושבים

השבוע לפני 70 שנים החל יישום השלב הרביעי במהלכים לקראת קיום הבחירות הראשונות בישראל. השלב הראשון נרשם בנובמבר 1948, אז נערך המפקד הכללי לצורך מרשם אוכלוסין מסודר של כל תושבי המדינה. בשלב השני עיבדו מאות עובדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את כלל הנתונים הדמוגרפיים שנאספו במפקד. בשלב השלישי הוכנו תעודות הזהות (שנקראו אז "תעודת זיהוי" והיו בצבע כחול כהה) - וב־7 בינואר 1949 החל השלב של חלוקת התעודות לאזרחים.

משרד הפנים, בהנהגת השר יצחק גרינבוים, קבע מרכזי חלוקה בכל נקודת יישוב בארץ, לשם נשלחו חבילות מרוכזות של תעודות הזיהוי. בד בבד נשלחה בדואר הודעה לכל אזרח בנוגע לנקודת החלוקה ביישובו, בצירוף התאריך שבו הוא מתבקש לסור לאסוף את תעודתו.

היישוב הראשון שתושביו קיבלו את תעודות הזיהוי היה קיבוץ רמת הכובש שבשרון, ובתוך יומיים־שלושה נפתחו כל תחנות החלוקה ברחבי הארץ, שמוקמו בבנייני מועצות מקומיות או עיריות, בתחנות מכבי אש, בבתי העם המקומיים ובמשרדי אגודות הספורט.

במשרד הפנים בקריית הממשלה שבשרונה נערכה קבלת פנים חגיגית, שאליה הוזמנו שרי הממשלה, ביחד עם ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח, וחברי מועצת העיר, לקבלת תעודת הזיהוי שלהם ישירות מידי שר הפנים.

הטקס ההיסטורי שודר ישירות בקול ישראל, ובהקלטה נשמע השר גרינבוים מודיע לנאספים, בפאתוס ובהתרגשות רבה: "זכות גדולה וכבוד גדול נפלו בחלקי בבוקר זה, שבו אני מתכבד לפתוח את האסיפה ההיסטורית והבלתי רגילה". לאחר מכן הזמין את נבחרי הציבור בהקראה שמית והעניק להם את תעודות הזיהוי החדשות.

השחקנית חנה מרון בהפגנה נגד יעקב מוגרבי // צילום: הנס פיין, לע"מ

ההצגה נעצרת: הקאמרי נגד מוגרבי

ב־12 בינואר 1949 פנה שחקן הקאמרי יוסף ידין (סוקניק), שהיה גם אחד ממנהלי התיאטרון, לבית המשפט בתל אביב, בבקשה שיפסוק בעניין "התנכלות מצד בעלי קולנוע מוגרבי, העלולה לסכן את עתיד קיומו של התיאטרון".

הקאמרי, שהוקם ב־1945 והציג באולם קטן ברחוב נחמני בתל אביב, העלה מתחילת 1948 את המחזה "הוא הלך בשדות", שזכה לביקורות נלהבות. בעקבות ההצלחה חיפש התיאטרון מקום גדול יותר ועבר להציג באולם של 630 מושבים, ששכן במרתף בניין קולנוע מוגרבי, בקרן הרחובות אלנבי ובן־יהודה. בתחילת 1949 דרש בעל הנכס, יעקב מוגרבי, להעלות את שכר הדירה ב־80 אחוזים. התיאטרון סירב, ובתגובה הודיע מוגרבי שיסגור את דלתותיו בפני הקאמרי.

בית המשפט נענה, השבוע לפני 70 שנים, לפניית הקאמרי והוציא צו מניעה זמני נגד מוגרבי. בין הצדדים הושגה פשרה בנוגע לשכירות, אך בהמשך החמיר הסכסוך, ואנשי הקאמרי, שהכריזו על שביתה, החלו להפגין מול משרדו של מוגרבי. הביקורת הציבורית גרמה להתערבות מצידו של שר האוצר, שהפקיע בצו ממשלתי את האולם לעשר שנים לטובת התיאטרון. הצו הוסר רק אחרי שהעניינים בין מוגרבי והקאמרי סודרו, ועתיד ההצגות במקום הובטח.

הקאמרי המשיך להציג במוגרבי עוד שנים אחדות, עד שעבר לאולם משלו, בן אלף מושבים, בפסאז' הוד שבקרן הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב.

תוכנית: תשע נקודות יישוב חדשות בארץ

מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית הודיעה השבוע לפני 70 שנים על תוכניתה להקמת תשעה יישובים חדשים - בגליל ובדרום.

בין הנקודות המתוכננות: יישוב של חברי פלמ"ח, שיכשיר קליטת 1,500 עולים, יישוב של 80 חברי תנועת השומר הצעיר, ויישוב שאליו יישלחו חברי קיבוץ בית הערבה. לשטח היישוב הרביעי הוקצו "4,000 דונם". הנקודה החמישית תוקם על ידי חברי חבר הקבוצות שעלו מדרום אפריקה, ואילו היישוב השישי יוקם על ידי חברי הפועל המזרחי, ביחד עם עולים מטורקיה וממצרים. מאה משפחות יוצאות סלובקיה והונגריה יתיישבו בנקודה השביעית. על שני היישובים הנותרים לא נמסר מידע.

ההתארגנות כולה נעשתה במסגרת התוכנית להקים 51 יישובים חדשים, בתקציב כולל של 1.5 מיליון לירות.

"מקור הדולרים המזויפים - במעבדות של הנאצים"

משטרת ישראל הודיעה השבוע על תחילת "פעולה נמרצת לגלות מוכרי דולרים מזויפים, שמקורם במעבדות לזיוף דולרים שהופעלו על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה".

כעת מתברר שמאות אלפי דולרים מזויפים הוברחו לארץ על ידי עולים חדשים מאירופה. "למרות איכות הזיוף הגבוהה, אין לשטרות המזויפים כל ערך באמריקה", מסר דובר משטרת תל אביב, "שכן הבולשת האמריקנית עולה על הזיוף תכף ומייד. לכן הם מוברחים הנה".

עם זאת, הדובר הבטיח ש"מכשירים מיוחדים שהגיעו לאחרונה לידי מוסדות הביטחון בארץ יכולים גם הם לגלות את הזיוף".

הוקם ארגון החיילים המשוחררים

ב־6 בינואר 1949, בכנס שהתקיים בחיפה, הוכרז על הקמת "ארגון החיילים המשוחררים". אחת ההחלטות שהתקבלו בכנס היתה "הקמת ועד פעולה יעיל שיטפל מול הממשלה בכל העניינים הנוגעים לחייו ולרווחתו של החייל המשוחרר".

נמסר ש"עניין הפרנסה הוא הבוער ביותר, והוועד יפעל באופן מיידי מול הממשלה, בדרישה לקבלת סיוע ממשי באיתור מקומות עבודה עבור החיילים המשוחררים".

צילום: בנו רותנברג, באדיבות אוסף מיתר וארכיון המדינה

מי מכיר, מי יודע: נחיתת העולים

לפני שבועות אחדים סיפרנו כאן על טקס פתיחתו של שדה התעופה לוד ב־24 בנובמבר 1948, ובמהלכו נקטע נאומו של שר התחבורה, דוד רמז, עקב הגעה מוקדמת של מטוס צ'כי שעליו 30 עולים חדשים. הצלחנו לאתר את התמונה מקבלת הפנים לעולים ולבני משפחותיהם, עם רדתם מהמטוס. מזהים את הילדים שיורדים ראשונים? שתפו אותנו ב־shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו