עידו קפלן שלומד בכיתה ה' בבית הספר הירוק בכפר סבא, נראה ממש כמו ילד רגיל. הוא אוהב לשחק במשחקי מחשב, להיפגש עם חברים ובעיקר אוהב ספורט - ממש כמו כל ילד בגילו. אבל לא רבים יודעים שעידו סובל ממחלת ניוון שרירים, שגורמת לו להתעייף ממש מהר, ולא מאפשרת לו לעסוק בספורט.
אימו של עידו, טלי קושמן-קפלן, מספרת בדמעות כי, "למרות שעידו ממש אוהב ספורט הוא כמעט ולא יכול להשתתף בשעורים וזה ממש מעציב אותו. השבוע בשיעור ספורט היה לעידו מבחן בקפיצה לגובה יחד עם כל החברים בכיתה. מי שמכיר את עידו יודע שלמרות המחלה היה לו חשוב לנסות לקפוץ ולהיות כמו כולם. אחרי שנכשל בפעם השנייה הוא ישב בצד ובכה. אבל בסוף הוא החליט לא לוותר ובעידודם של החברים שלו ניסה שוב ושוב, ובסוף הצליח".
"מה שבאמת ריגש אותי יותר מהכל", היא מוסיפה, "זו התגובה של החברים שלו. הילדים רצו אליו, עטפו אותו באהבה ושמחו יחד אתו על ההישג. מבחינתי זהו הניצחון האמתי - הקבלה של החברה את האחר".
"עידו לומד בבית הספר הירוק בכפר סבא ויש לו מנהלת מיוחדת במינה". מספרת טלי. "עליזה סוקול היא דוגמא למנהלת מיוחדת במינה שמנחילה לילדים ערכים של קבלת השונה, התגייסות למען האחר וקבלה שלו מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה - אלו הם ערכי הליבה של בית הספר. רק בשבוע שעבר היה להם טיול שנתי והבנו שלעידו יהיה קשה לעשות את המסלול. עליזה הציעה שהוא יעשה אותו על כיסא גלגלים שמותאם לשטח, וכך אכן היה".
רפי סער ראש העיר כפר סבא שראה את הסרטון הוסיף: "אני נרגש מההישג של עידו שלא נתן למגבלות לנצח אותו. הילד המדהים הזה הסתכל לקושי בעיניים והתגבר עליו. התרגשתי מאד גם מהתגובה של החברים שלו לכיתה, שידעו לתמוך ולפרגן ולעודד. בבית הספר הירוק בכפר סבא אותו מנהלת ביד רמה עליזה סוקול משולבים ילדים עם מגבלות שונות כמו בכל בתי הספר בעיר. הגדולה של בית הספר היא שבד.נ.א שלו נותנים לכל ילד את המקום שלו ומעצימים אותו. זוהי דוגמא למערכת חינוך מצויינת ששמה את הילד במרכז. מערכת חינוך שכל עיר יכולה לשאוף אליה. ואני גאה שאלה הם הילדים של כפר סבא ואלה המנהלים והמורים של העיר".
"החברים שלו סייעו לו והוא הרגיש מאושר. זה רק חלק מתוך העשייה הבית ספרית: המנהלת והצוות החינוכי שמים את המגבלות על השולחן תרתי משמע, ובזכות הגשה המאפשרת והמכילה הזו, עידו כבר עמד מול כל בית הספר וסיפר להם בלי להתבייש את הסיפור האישי שלו, מתוך עוצמה ולא מתוך מסכנות. כך, הילדים של בית הספר מקבלים את המצב. זוהי השפה השוויונית שבית הספר מוביל, וזה גם המסר שאני רוצה להעביר - כולנו שונים אחד מהשני, אולם שונות היא לא בהכרח דבר רע וכולם יכולים להיתרם זה מזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
