"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לפיד הכשיל את הסדרת גיוס החרדים
יאיר לפיד טען עד לא מכבר שחוק הגיוס הוא טוב, ושיש עתיד לא תשחק בפוליטיקה • כעת הוא מנסה לעשות הון פוליטי מאי גיוס חרדים • פרשנות
יאיר לפיד, ארכיון | צילום: אורן בן חקון

לפיד הכשיל את הסדרת גיוס החרדים

יאיר לפיד טען עד לא מכבר שחוק הגיוס הוא טוב, ושיש עתיד לא תשחק בפוליטיקה • כעת הוא מנסה לעשות הון פוליטי מאי גיוס חרדים • פרשנות

חיים שיין
, עודכן

התנהלות יאיר לפיד בסוגיית חוק הגיוס מזכה אותו ללא ספק באליפות הארץ בהחלקה אמנותית על משטחי צביעות, ביצירתיות קומבינטורית ובזגזוג רקדני לטינו־אמריקני. מפי יאיר לפיד שמענו שחוק הגיוס הוא טוב, שיש עתיד לא תשחק בפוליטיקה כשמדובר בחוק ערכי־ציוני מהמעלה הראשונה. לדבריו, צה"ל חתום על החוק, והצבעה נגדו היא בגדר אי אמון ברמטכ"ל.

לפני שהחוק עלה בקריאה הראשונה הבהיר לפיד: "אנחנו נצביע בעד. ש"ס ויהדות התורה יצביעו נגד. הם יצביעו נגד כי הם יודעים שהחוק הזה יביא לכך שיותר חרדים יתגייסו ויותר חרדים ייצאו לעבודה". הוא התפאר שהחוק בא לעולם בזכות מפלגתו. באותה הזדמנות לפיד תקף את המחנה ציוני על סירובו לתמוך בחוק וטען שהם משחקים באופן מביך בנושא חשוב ועקרוני.

אביגדור ליברמן, כשהיה שר ביטחון, הסביר שחוק הגיוס איננו פוליטי: "זה חוק מאוזן, ממלכתי, מי שניסח אותו אלה אנשי מקצוע, ללא מעורבות פוליטית".

הון פוליטי מגוחך

סוגיית גיוס החרדים מלווה את החברה הישראלית מיום הקמת המדינה. דוד בן־גוריון, בין שמשיקולים ערכיים כגון הצורך לשקם את עולם התורה שאבד בימי השואה, ובין שמשיקולים פוליטיים, כדי לקבל את תמיכת המפלגות החרדיות - אפשר את הפטור. ברבות השנים ובריבוי הילודה המבורכת, מספר מקבלי הפטור התעצם. ערכים ופוליטיקה עורבבו יחדיו. ניסיונות חקיקה כשלו והבג"ץ, בשם השוויון בנטל, לא מנע את הסדרת הנושא.

למרות הפטורים, צעירים חרדים מתגייסים לצבא ומשתלבים בשוק העבודה. רק בימים אלה ביכינו את לכתם של לוחמים מגדוד נצח יהודה, שרבים מחייליו משתייכים לציבור החרדי. חוק הגיוס היה תורם להמשך התהליך המבורך של גיוס חרדים.

בחוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה, נוצרה בפעם הראשונה אפשרות ריאלית להסדיר בחקיקה ראשית את סוגיית גיוס החרדים, למרות התנגדות ח"כים מהסיעות החרדיות. יאיר לפיד הכשיל במצח נחושה את ההסדרה האפשרית.

יאיר לפיד, על פי מורשת אבותיו, מנסה לעשות הון פוליטי מאי גיוס חרדים. אלא שהציבור הישראלי כבר לפני שנים הבין שמדובר במניפולציות ובקומבינות. הסירוב לתמוך בחוק הגיוס הוא ההוכחה המובהקת ביותר לכך. כמו כן, אישור החוק היה מונע את הצורך ללכת לבחירות בתוך מציאות ביטחונית מורכבת.

הצעתי ליאיר לפיד ולחבריו בשמאל לא למהר לתפור חליפות. רוב אזרחי ישראל יעדיפו בבחירות מנהיגים שאינם חובבנים וחסרי חוט שדרה אידיאולוגי אשר פועלים על פי שבשבת מזדמנת, ולא לאור ערכים וחזון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...