הזמר החרדי ששר על יחסים בין גבר לאישה: "צריך שינוי"

יהודה אברמצ'יק גדל בחסידות גור המסוגרת • בריאיון הוא מספר על הדרך שבה החליט לצאת לקריירה מוזיקלית • "סגרתי את התריסים והדלקתי את הרדיו"

הסיפור של יהודה אברמצ'יק, זמר מתחיל שהוציא לאחרונה סינגל בשם "אז מה", מתחיל באחת מהחסידויות המסוגרות ביותר בישראל. "נולדתי וגדלתי בבית של חסידי גור, עם הרבה אחים ואחיות. הכל היה שחור ולבן, לא היה מקום ליצירה ולאומנות. הרגשתי חנוק. תמיד חיפשתי מקום ומרחב, אבל הכל היה מאוד ברור מבחינת מה מותר, מה אסור ומה צריך לעשות. כל היום אתה לומד תורה ומשתדל לקיים את התקנות של החסידות. מדובר בדברים מחמירים משאר החסידויות. הלבוש אחר, המנהגים שונים ואפילו מגע בין גברים אסור או סתם כינויי חיבה לאישה. אז בטח שאין מקום ליצירה אישית".

כבר בשנותיו בישיבה החל לעסוק בשירה. "היא תמיד הייתה אצלי במרכז. אני זוכר שבישיבה עסקנו הרבה בניגונים המיוחדים של החסידות לימים הנוראים. כל שנה יצאו שירים חדשים שיהיו בתפילה ואנחנו למדנו אותם. המקהלה הייתה שרה בבית המדרש ליד האדמו"ר וכולם מצטרפים אליהם. מדובר באחד השיאים שכל חסיד מחכה להם. ככה שנה אחרי שנה. כל פעם ניגונים אחרים. היינו לומדים אותם לעומק כי הם נחשבים מורכבים מאוד. מי שהלחין אותם היה אבא של אסתי ויינשטיין. אחרי שהצטברו כל כך הרבה ניגונים שצריך לזכור יצא אלבום עם מעל 1000 ניגונים".

"בישיבה הייתי גם מלחין שירים חדשים. בעיקר על בסיס מילים מהמקורות ועם קצב של ניגון חסידי. אבל כל הזמן הרגשתי שאני רוצה לעשות את זה בצורה מקצועית הרבה יותר. המצב הזה הוביל אותי לחיפוש. בגיל 19 התארסתי אחרי פגישה אחת עם מי שאמורה להיות אשתי שבה אמרו לנו לדבר בעיקר על אמונת חכמים, הקשבה לאדמו"ר ולימוד תורה".

עוד במדור יהדות

• תקדים: בנן של זוג לסביות יוכל להתחתן

• צפו: איך אומרים "שמע ישראל" בשפת הסימנים?

 הדוגמנית הישראלית עוררה סערה: "כריסמס שמח"

אחרי שנה שלמה שבה לא ראה את רעייתו לעתיד, השניים התחתנו. "העיסוק בנוגע ללילה הראשון היה מאוד מביך. אחרי החתונה יש מדריכים צמודים שצריך לספר להם מה קרה ואיך זה עבר". לדבריו, גם לאחר הלילה הראשון המשיכו השאלות המביכות. "האיסור על יחסים הוא בכל החודש, ללא קשר לנידה, וצריך להתייעץ עם המדריך האם מותר ביום רגיל או רק בשבת. הדבר גרם לי למחנק, והיה אחד הגורמים שהובילו אותי לחפש דרך אחרת, לא קיצונית". לכן, עבר אבמצ'יק לערד, מרכז גדול של החסידות, שבו הפך למורה בישיבה. "נחשבתי כלמדן, אלא שככל שהזמן עבר הרגשתי רצון גדול לראות עולם". 

אברמצ'יק התקשה למצוא את עצמו, ולאחר שפנה לרב החל ללמוד מנהל עסקים במכללה חרדית, אולם לאחר שנה עזב את המקום, בשל הפערים במנטליות. במהלך הלימודים הוא נחשף לשימוש באינטרנט, שהיה חסום אולם ניתן היה לעקוף את החסימה. "מצאתי את עצמי שומע שיר חילוני ביוטיוב או צופה בסדרה. כל הגוף שלי רעד מהתרגשות. פתאום ראיתי דברים חדשים. כל טקסט חדש, סצנה או עלילה ריגשו אותי מאוד". 

ואז החליט אברמצ'יק לבצע שינוי קיצוני. "החלטתי להתגייס לצבא במסגרת חרדית", סיפר. השינוי גרם לו להלם, אולם מצד שני גרם לו להבין יותר את החברה החרדית. "פערי השפה וההתנהגות גרמו לי להלם. נחשפתי לעולם אחר ומדהים, שלא הכרתי, אבל הזרות הייתה חזקה מאוד. פתאום ראיתי גם את החברה החרדית והחסידית באור אחר – לא כולם קיצונים. טסתי לארצות הברית וראיתי חרדים שעובדים ומבלים, בקניון, ברחוב ובחנויות. זה הדהים אותי".

אחרי השירות בצבא, מספר אברמצ'יק, החליט לעסוק במוזיקה. "אחד הדברים שגרמו להבין שאני צריך ללכת עם הלב לכיוון המוזיקה היה ביום העצמאות לפני כמה שנים. הייתי בבית, סגרתי את התריסים והדלקתי את הרדיו. היה שם את השיר "אז איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן". זה שיר ישן, אבל מאוד ישראלי. הקצב רצה לי ליצור מוזיקה, אבל הפחד מהחברה החרדית, שלא יקבלו את הדרך שלי, הייתה חזקה". 

בדיעבד, הוא מציין, השינוי התקבל בהבנה מסויימת, אם גם בביקורתיות, בחברה החרדית. "לשמחתי כמעט ולא היו תגובות רעות, והחברים והמשפחה הבינו שאני מחפש משהו אחר. זו אומנם לא הדרך שלהם והם לא התחברו, אבל אני חושב שהחיפש שלי נגע בהם". היו אנשים, מספר אברמצ'יק, שניסו 'לקרב אותו'. "זכור לי מקרה שאחד מחברי זרק 'יש פה אנשים שאסור לצרף אותם למניין'. הבנתי שהוא מתכוון אלי, נעלבתי קצת ויצאתי מהמקום. מה שמצחיק זה שאני חרדי ,אבל האמונה שלהם בדרך של גור, שרק היא הנכונה ביותר, היא טוטאלית". היום, הוא מספר כדוגמה, אסור לו להחזיק מכשיר סלולרי לא כשר, כי הדבר יגרום לסילוק ילדיו מבתי הספר. "זה כבר קרה פעם אחת".

בשיר החדש, שיצא לאחרונה, הוא עוסק בקשר שבין איש לאישה, בין אדם לעצמו ובין הבורא לנברא, לא בדיוק החומר הסטנדרטי לאדם חרדי. "הבנתי שאני צריך שינוי, אמונה בעצמי ויכולת להביא את הכישורים שלי. חבר מהחסידות סיפר ששמע את השיר וממש התרגש. מישהי אחרת סיפרה ששמעה את השיר באוטובוס וממש בכתה כי זה הזכיר את הילדות שלה בחסידות. אני מרגיש שהמוזיקה היא סוג של שליחות. כלי להעברת מסר.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר