המג"ד לשעבר של הגדוד החרדי עונה לביקורת על הלוחמים: "אמיצים כמו כולם"

לוחמי הגדוד החרדי "נצח יהודה" עומדים במוקד של מתקפה בנוגע למקצועיות תפקודם באירועים האחרונים בגבעת אסף, בעפרה ובבית אל, זאת על רקע טענות נגד התפעול של האירועים והיכולות המבצעיות של הגדוד. טענות שונות עלו בנוגע למידת מוכנותם ללחימה וההחלטה להציב אותם בגזרה מורכבת ביהודה ושומרון.

מי שמסרב לשמור על שתיקה הוא סא"ל (מיל') עמיחי סגל, ששימש בעבר מפקד הגדוד החרדי. בראיון ל"ישראל השבוע" הוא כופר נגד הטענות ומציין שלמרות שבהחלט מדובר בתקלה מבצעית חמורה, הדבר לא מעיד בהכרח על יכולתם של הלוחמים. תפקידו האחרון בצה"ל, שממנו השתחרר לפני כחודשיים, היה ראש ענף הגנת הגבולות בזרוע היבשה - ובמסגרת זו אף ערך לפני כשנה וחצי ביקורת לגדוד, שהסתיימה בהצלחה יתרה.

"הלוחמים החרדים לא שונים מחבריהם בגדודים האחרים, והם עזים לא פחות מכל לוחם בצה"ל. הייתי בסיירת גולני, הייתי בגבעתי, ואני יודע על מה אני מדבר. אני לא מסכים עם הטענה שהם לא היו במוכנות מבצעית. אירועים יכולים להתרחש, וירי מרכב חולף או ממחבל הוא אירוע מורכב במיוחד - מאפס למאה בתוך שניות. גם אדם דרוך יופתע כשמישהו מתחיל לירות עליו. ברור שזה היה צריך להיגמר אחרת, אבל לומר שזה רק כי אלו לוחמי 'נצח יהודה'? ממש לא".

סגל מציין כדוגמה אירוע בעבר שבו כוח צנחנים הותקף בחווארה על ידי מחבל בעת שהלוחמים אכלו בכלי רכב. "אירוע כזה לא צריך להתרחש וברור לכולם שמצופה מלוחם לנצח, אבל העובדה היא ש־99 אחוזים מהפעולות שלהם נעשות בצורה טובה. צריך לתחקר ולבדוק לעומק מה קרה בטרמפיאדה בגבעת אסף, אבל בבית אל לעומת זאת, החייל נלחם במחבל".

הבעיה עם גיוס חרדים

סגל פשט את המדים לפני חודשים ספורים לאחר 26 שנות שירות. את דרכו הצבאית החל בסיירת גולני, ולאחר מכן שימש בתפקידים שונים בחטיבת גולני, כולל מפקד פלוגה וקצין המבצעים של החטיבה. כמו כן, שימש סגן מפקד חטיבת חירם ולבסוף ראש ענף הגבולות בזרוע היבשה. הוא פיקד על גדוד "נצח יהודה" בשנים 2012-2010, בעת שהגדוד שהה בגזרת מבוא דותן וג'נין. כעת, לאחר שחרורו, הוא שוקל להקים עסק בתחום הגנת גבולות ויישובים, בארץ ובעולם.

הפיקוד על הגדוד, שכונה בעבר הנח"ל החרדי, מספר סגל, מאתגר במיוחד ודורש יכולות שונות מאשר בגדודים אחרים. "מדובר באוכלוסייה ייחודית, שצריך להבין ולהכיר אותה. הגדוד מורכב לא רק מחרדים ויש בו מגוון של אוכלוסיות, דוגמת דתיים־לאומיים שרצו מקום יותר דתי בצה"ל. יש קושי להגדיר מיהו חרדי בצה"ל וגם בתוך העולם החרדי יש מגוון שלם של אוכלוסיות".

המורכבות, מסביר סגל, היא גם באופי האנשים שמגיעים לשירות בגדוד. "מי שמגיעים לגדוד הם אלו שלא מסוגלים לשבת שעות וללמוד תורה, אלו שיוצאים ונכנסים מתוך מסגרות או מוצאים את עצמם ברחוב. זורקים חלק מהחבר'ה האלו ממקום למקום והופכים אותם לכישלון, אומרים להם שהם לא שווים. מפקדי וקציני הגדוד מכניסים את החיילים האלו למסגרת, אומרים להם שנגמרה הקייטנה והופכים את החיילים לבני אדם חזקים, שהתגייסו והפכו ללוחמים לאחר שנים שאף אחד לא האמין בהם".

לוחמי "נצח יהודה" במהלך אימון / צילום: אי.פי.אי

בגיוס החרדים לצה"ל יש עקב אכילס, מסביר סגל. כדי למשוך אותם פנימה מספקים להם תנאים מיוחדים - שנת לימודים בתום שנתיים של שירות בצבא. הטבה זו בהחלט מסייעת לגיוס, אולם מייצרת בעיה מבצעית פוטנציאלית - הלוחמים משתחררים מהשירות פרק זמן קצר יחסית לאחר שהגיעו לפלוגות המבצעיות, מה שגורם לתחלופה מהירה בשטח, זאת בניגוד לגדודים לוחמים אחרים בצבא. "בכל חצי שנה אתה מחליף חצי מהגדוד. מדובר באתגר גדול מאוד למפקדים שצריכים כל הזמן ללמד את המקצוע מחדש ולהשריש נורמות חדשות". סגל אינו מסתיר את העובדה שמציאות זו עלולה לגרום לחיילים פחות מקצועיים, אולם מאמין שהמפקדים עושים את מלאכתם נאמנה ומכשירים את הלוחמים כנדרש.

מעטפת שלמה ללוחם

סגל טוען כי חלק מהבעיה המבצעית בקרב לוחמים בכלל ביהודה ושומרון מתרחשת כתוצאה מהדרך שבה צה"ל מפעיל את הגדודים שמבצעים פעילות שוטפת, דוגמת גדוד "נצח יהודה" והגדודים המעורבים. לדבריו, אלו מוצבים במשך זמן רב במקום אחד, בניגוד לגדודי החי"ר שעוברים בכל ארבעה חודשים מגזרה אחרת לשנייה. דבר זה מוביל לירידה בערנות ולתחושה מסוכנת של שגרה. "יש המון תועלת בהכרת גזרה לעומק, אולם זו עשייה שוחקת, מכיוון שאתה כל הזמן עומד בנקודות הגנה קבועות - הקרקע לא משתנה, האיומים משתנים לאט והכוחות עושים כל יום את אותו הדבר. היתרון שבהכרת האזור עלול להפוך לחיסרון".

הוא מביא כדוגמה את פעילות הגדוד בפיקודו. "כשיחידות מיוחדות רצו להיכנס למחנה הפליטים ג'נין, הן שאלו מה לעשות. היינו מסתובבים שם כל שני וחמישי וסמכו עלינו. עשינו הרבה תפיסות טרור, מעצרים ורשתות דיג, וקיבלנו תעודת הצטיינות. מצד שני, אחרי שנה גם הדריכות של חייל גולני תרד. הלוחמים נמצאים גם כעת בגזרת בנימין במשך זמן רב במיוחד, יותר משנתיים, והצבא צריך להיות חכם ולהזיז אותם, כי אחרת עלול להתפתח מצב לא בריא". לטעמו, "בצה"ל מודעים לבעיה, אבל צריכים לעשות יותר". לצד זאת הוא אומר, "עם כל הקושי הזה - אסור להיכשל במשימה".

סגל משוכנע שצה"ל חייב ליצור גדודים נוספים של חרדים. "היה צריך לעשות זאת מזמן. הם לוחמים מעולים דווקא כי הם רוצים להוכיח שהם מצליחים". בשנים האחרונות קמו פלוגות חרדיות בתוך יחידות קיימות, דוגמת גבעתי וצנחנים, אולם לדבריו עדיף להקים גדודים נוספים, שמספקים מעטפת שלמה וסביבה מתאימה ללוחם חרדי, כולל תנאי ת"ש ופתרונות אחרים. כדוגמה הוא מביא את עמותת "נצח יהודה" ורבניה, שמספקים ללוחמים פתרונות שהצבא והקצינים לא מסוגלים לתת להם. "העמותה היא הגשר. לא ייתנו לקצין להגיע לשכונה חרדית על מדים, אבל הרב יכול להגיע אל ההורים ולסייע ללוחם שלא מדבר עם משפחתו".

לטעמו של סגל, יש שינוי של ממש בחברה החרדית ביחס לעובדה שיש לוחמים חובשי כיפה שחורה. "אני לא יודע מה יקרה עם החוק, אבל ככל שהזמן יעבור יהיה גיוס גדול יותר. ככל שנראה יותר מדים תלויים בכביסה בשכונות החרדיות, זה יהפוך ליותר לגיטימי. כמג"ד כמעט לא פגשתי אלימות נגד חיילים, ואם יש אירועים כאלו הם בשוליים.

"החרדים מבינים שהאלטרנטיבה היא שהבנים שלהם יהיו בכיכר החתולות בירושלים. חשוב להבין - שינוי בכפייה יביא יותר הסתגרות, שינוי באהבה יביא את המהפכה". •

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו