"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכנסת סתרו את דו"ח נציב קבילות חיילים: "צה"ל הפיק את הלקחים מצוק איתן"

ועדת המשנה למוכנות ולביטחון שוטף בכנסת: "עלייה דרמטית במספר האימונים, במלאי החימוש ובחלקי החילוף"

,עודכן
חברי הכנסת אבי דיכטר ועומר בר-לב // צילום: אורן בן חקון

רמת המוכנות של צה"ל למלחמה השתפרה באופן משמעותי מאז מבצע "צוק איתן", כך קובעת היום (רביעי) ועדת המשנה למוכנות ולביטחון שוטף של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

לפי הוועדה, כמעט בכל מדד כמותי חלה עלייה דרמטית ברמת המוכנות – מספר האימונים, מלאי החימוש וחלקי החילוף. הוועדה קובעת כי החלטת הרמטכ"ל, שהובילה את התוכנית הרב-שנתית"גדעון", הייתה נכונה. הוועדה דנה במוכנות צה"ל בעקבותדו"ח של נציב קבילות חיילים, שהצביע על ליקויים חמורים בימ"חים ובהיעדר מוכנות של צה"ל למלחמה הבאה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

ועדת המשנה, בראשות ח"כ עמר בר לב, קיימה בדיקה מעמיקה של כלל סוגיות המוכנות. בדיקה זו כללה 18 מפגשים וסיורים (כולל בימ"חים), שבמסגרתם נפגשה ועדת המשנה, בין היתר, עם קבוצות נגדים, ללא מפקדיהם, מג"דים במילואים ועד מאו"גים (מפקדי אוגדות), אשר העלו בפניה באופן גלוי את דבריהם - הן בתחומי המוכנות והן בתחומי כוח אדם. כמו כן, פגשה הוועדה את נציב קבילות חיילים, מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל, קציני מילואים וקצינים בכירים בקבע, כולל אלופי צה"ל והרמטכ"ל.

ממצאי הבדיקה, מסקנות הוועדה והמלצותיה, גובשו לכדי דו"ח מסווג אשר נמסר ליו"ר הכנסת, לראש הממשלה ולשר הביטחון, לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני, לרמטכ"ל, לראש המטה לביטחון לאומי, למבקר מערכת הביטחון, למבקר צה"ל, לנציב קבילות החיילים ולבכירים נוספים.

בהתייחס למרבית הפערים הקיימים היום בצה"ל, קיימת הסכמה בין המבקרים השונים, בינם לבין עצמם וגם לבין צה"ל, אך במקרים מסוימים קיימת מחלוקת לגבי משמעותם של אותם פערים. המלצות הוועדה חולקו לשלוש רמות: עדיפות עליונה, עדיפות גבוהה והמלצות מתמשכות – לאחר שלקחה בחשבון מגבלות תקציב, משך זמן המימוש וסדר העדיפות שקבע צה"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר