טייסי חיל האוויר, בעבר ובהווה, הוכו תדהמה אתמול למשמע ההודעה על פטירתה של רונה רמון. שנים ארוכות עברו מאז מותם הטרגי של אילן ואסף, אב ובנו, בשתי תאונות אוויריות, אולם לרבים מהטייסים שהכירו אותם נדמה שזה היה רק לפני יום או יומיים.
חבריו של אילן רמון, שרובם ככולם כבר פשטו את מדיהם והלכו איש איש לדרכו, התקשו לאסוף את המחשבות ולתפוס את גודל האסון, שהכה כעת בפעם השלישית את משפחת רמון. בגיל 54 בלבד הלכה רונה לעולמה, לאחר מאבק במחלה קשה. "חיל האוויר עצוב מאוד היום", אמר טייס בחיל. חבר אחר, שהכיר היטב את בני המשפחה, השיב שהוא מעדיף שלא להתראיין "אני בשוק, לא מסוגל לדבר כרגע על האסון".
מהמעט שהסכימו לספר הטייסים - חלקם קצינים בכירים בצה"ל - עולה תמונה של אישה שהצליחה בדרך לא דרך להתמודד עם השכול כנגד כל הסיכויים. "אני זוכר אותה בזמן התאונה, לאחר שאילן נהרג. זה היה נורא, וכל מה שחשבתי זה איך היא מחזיקה מעמד", נזכר תא"ל (במיל') אמיר נחומי, שפיקד על המבנה שבו טס אילן רמון במבצע אופרה – תקיפת הכור האטומי בעיראק.
"לפני כמה שנים רונה ביקשה שאדבר באזכרה בנהלל ואספוד לאילן ולאסף", משחזר אל"ם (במיל') זאב רז, מי שפיקד על אותו מבצע נועז ב-1981. "היא וידאה שהתקשורת לא הגיעה, התיישבה בין שני הקברים ובכתה במשך חצי שעה. כולם הכירו אותה כאדם קשוח. היינו בשוק. חשבנו על איוב".
הצוות שביצע את התקיפה בעיראק (אילן רמון - למעלה משמאל)
ואכן, רונה רמון הייתה כלפי חוץ חזקה כברזל והפכה את פרויקט הזיכרון של אילן ואסף למטרת חייה. רז משוכנע מיצדו שעל אף החזות החזקה, ההתמודדות היא שהביאה את המחלה. "הערצתי אותה, זה נורא לחשוב על אישה שאיבדה את בעלה ואת בנה באוויר. דיברתי איתה מייד אחרי התאונה ושמרנו על קשר. אין מילים. אדם שסופג שני אסונות כאלו צריך להיות עשוי מברזל, אבל היא לא הייתה עשויה מברזל ולכן אולי היא איננה".
אלוף אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, ליווה את רונה בחודשים האחרונים לחייה. "הדבר המדהים היה העוצמה הפנימית שלה – יכולת להתמודד עם משבר אדיר, יחד עם משבר לא פשוט עם התמודדות עם מחלה קשה ומורכבת", סיפר בערוץ 12. "יחד עם זאת, היא לא הייתה מוכנה לוותר בשום פנים ואופן על התהליך והעשייה למען האחרים. זה אפיין אותה לאורך כל הדרך".
אחד הדברים שהיו חשובים לה מאוד היה ההנצחה של אילן ואסף, דרך נתיב של נתינה לאחרים ועשייה של מצוינות. אני זוכר שנסענו יחד לירושלים, לפגישה עם שר התחבורה שבה הוחלט לקרוא לשדה התעופה על שמם של אסף ואילן. רונה התרגשה מאוד, כי זה היה סמלי מאוד בעיניה. זה שהשדה נחנך ביולי זה סגירת מעגל של דבר שהיה לה חשוב מאוד".
"זו טרגדיה", הוסיף שקדי. "זה יום עצוב ונורא לאנשי חיל האוויר לדורותיהם ולכל תושבי מדינת ישראל. במובנים רבים אילן, אסף ורונה היו דמויות מופת מזוויות שונות. אילן היה אסטרונאוט ולוחם שנגע בשמיים, אסף היה טייס ולוחם. ורונה, מתוך התמודדות בלתי נתפסת שאי אפשר לדמיין, החליטה לעשות דבר מדהים עם לב גדול ונשמה אדירה – לתת לאחרים. בשבעל זה צריך עוצמה בלתי נתפסת, שהייתה לה. רונה, אסף ואילן מייצגים את הדברים הטובים ביותר במדינה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו