מערבבים את הקפה

דבלים ממולאות בגבינת עיזים ברוטב יין אדום, טונה אדומה מוקפצת וטריו קמפנלה הם רק חלק מהפינוקים שמציע תפריט בית הקפה הכפרי "קפה בחורש", שפעל עד לפני שנים ספורות כעסק מזון יחיד על חלקה חקלאית במושב כפר ביאליק. 

אלא שהפינוקים האמיתיים במקום נוגעים לשאלת הסדרת הפעילות החוקית של בית הקפה באותה חלקה, ולאופן שבו זכו בעליה להליכי אישור חריגים ויוצאי דופן באורכם שאפשרו הפעלת מסעדה במשך 11 שנים על קרקע חקלאית, לנוכח סירוב חד־משמעי של מינהל מקרקעי ישראל, בעלי הקרקע. כיצד זוג קשישים - יצחק מרמור ואשתו מרים ז"ל - "הצליחו" להיות היחידים בכפר ביאליק שנהנו מהפעלת מסעדה על קרקע חקלאית? 

מי שניהל עבור המרמורים את ההליכים המשפטיים, שאפשרו להם ליהנות מאישורים, ומניסיון לשינוי ייעוד המגרש שלהם בתב"ע לקרקע מסחרית הוא מי שנשוי לבתם דלית, עו''ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון ובעל משרד עורכי דין (גילוי נאות: התנועה לאיכות השלטון הגישה תביעה נגד "ישראל היום"). 

הכל החל בשנת 2003 כאשר המרמורים, שבמשך השנים הפעילו בנחלה שברשותם מסגרייה, החליטו לשדרג את העסק המשפחתי ולמסור את המקום לגורם חיצוני, אנשי "קפה בחורש", שיפעיל בו בית קפה־מסעדה. 

אלא שכדי לאפשר למסעדה לפעול היה צורך בפרוצדורות משפטיות. הנחלות במושב שייכות למינהל מקרקעי ישראל ומוגדרות חקלאיות. בפועל, ללא שינוי ייעוד לקרקע לשימוש מסחרי - לא ניתן להפעיל בה מסעדה. 

לשם השגת האפשרות המיוחלת, פנו המרמורים ב־2004 לוועדה המקומית והמחוזית לתכנון ובנייה כדי לשנות את ייעוד הקרקע למסחרי, וכדי לקבל היתר שימוש חורג זמני. הוועדות ניאותו לבקשה ונתנו למרמורים היתר לשלוש שנים בלבד.

בינתיים, כדי לאשר את השימוש מבחינת הבעלים, מינהל מקרקעי ישראל, נחתם חוזה הרשאה עם המינהל, שיאפשר למרמורים שימוש מסחרי לשנה אחת בלבד. 

מטרד לשכנים

בשנת 2008 פקע מועד ההיתר הזמני הראשוני. לאחר מכן, בית הקפה פעל כשנה ללא היתר. בשנת 2009, למרות שהאישור מהמינהל פג, ביקשו המרמורים להאריך את תקופת ההיתר שוב. 

למרות התנגדויות של חלק מהשכנים ולמרות שלא נבנה במקום ממ"ד, כדרישת הוועדה, הוועדה המקומית ניאותה והתנתה את ההיתר בכך שמינהל מקרקעי ישראל יחתום עם המרמורים על חוזה נוסף. אך מאז, המינהל מסרב בעקביות בטענה כי "לא ניתן לקיים שימוש חורג כמבוקש".

אולם הדבר לא מנע מהוועדה המקומית להאריך שוב ושוב את תקופת היתר השימוש החורג, ומהמרמורים להפעיל את המסעדה. וכך, אחת לכמה שנים, המרמורים הגישו בקשת הארכה, המינהל הבהיר כי "לא ניתן לאפשר שימוש חורג... גם אם ניתן לכך אישור כדין ממוסדות התכנון", אך המקום המשיך לפעול.

בשנת 2015 הגיע מועד הארכה נוסף, אך השכנים פעלו מול הוועדה המקומית. הפעם הוועדה הסכימה להאריך את המועד לשנה אחת בלבד בשל המטרדים. לקראת סיום המועד החדש, הגישו המרמורים בקשה להארכה של חמש שנים. הפעם אושרו להם שלוש שנים נוספות. השכנים, שלא הבינו כיצד הוועדה שינתה את עורה, שכרו את שירותיו של עו"ד אייל שטייניץ, וערערו על ההחלטה לוועדת הערר במחוז חיפה. 

כזכור, רציונל השימוש החורג שאושר למרמורים במשך 11 שנים היה על בסיס ההנחה כי "יש תוכנית מתאר בהכנה לכל היישוב שמטרתה, בין היתר, להסדיר את השימוש של המסעדה". 

בדיוני הערעור התברר שתוכנית המתאר החדשה אינה מסדירה שינוי ייעוד לכל השטחים החקלאיים של תושבי הכפר, אלא רק למשפחת מרמור. 

"הוועדה המקומית הציגה תוכנית מתאר ליישוב, אשר נמצאת בהליכי תכנון, ובה מסומן המגרש כמגרש מסחרי יחיד בסביבה הקרובה". מגרשים מסחריים נוספים נמצאים רק בהרחבה העתידית של המושב, וברחוב הראשי שלו, שבו היו שטחים מסחריים כבר בתוכנית הישנה.

מדוע רק המרמורים זכו לנכס מסחרי בניגוד לתושבי הכפר, שלא נהנים מאותן זכויות? ועדת הערר, שגילתה רגישות רבה לעובדה שהשכרת הנכס היא חלק מרכזי מהכנסתם של בני הזוג מרמור המבוגרים, הגיעה למסקנה כי גם לזה יש גבול, והחליטה לאשר הארכה נוספת של שימוש חורג לשנתיים נוספות.

לטרוף את הקלפים

חשיפת התוכנית לשנות רק למרמורים את הייעוד טרפה את הקלפים. תושבי הכפר החלו בפניות נזעמות לוועדה, שתאפשר שימושים מסחריים גם בשאר המגרשים. לא רק שהוועדה המקומית העניקה למרמורים היתרים במשך תקופה ארוכה, אלא שהתברר כי המועצה התכוונה גם לפנק אותם בדבר נוסף: שינוי ייעוד הקרקע, דבר בעל ערך כלכלי עצום.

חשיפת התוכנית גרמה להקפאת ההליכים, ולנסיגה של המועצה מהניסיון לשינוי ייעוד השטח של המרמורים. כתוצאה מכך הם גם לא עמדו בתנאים להוצאת ההיתר, כך שמאז אמצע שנת 2015 המקום עומד נטוש.

במקום לערער על ההחלטה בהליכים מנהליים, החליטו המרמורים באמצעות שרגא לתבוע באופן אישי את עו''ד אייל שטייניץ, שייצג את השכנים - על סך 1,150,000 שקלים, בטענה כאילו ההתנגדות גרמה להם לנזקים ולא החלטת ועדת הערר.

כשמדובר באנשים אחרים שמתנהלים בצורה דומה, אליעד שרגא והתנועה שבראשותו הם הראשונים להתבטא, לעתור לבג"ץ ולנאום בכיכרות. שרגא כבר ניסה למנוע בעבר את מינויו של יואב גלנט לשר בעקבות תלונות על חריגות בנייה בביתו במושב עמיקם. אבל כשמדובר בבני משפחתו, כל האמצעים כשרים.

עו"ד שרגא הגיב לפנייתנו במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, שבו נכתב: "לעו"ד אין זיקה לנכס המדובר מלבד היותו מייצג את משפחת מרמור. בניגוד לנאמר, למשפחת מרמור יש את האישורים הנדרשים מכל רשות. מה שנטען לגבי התב"ע הוא שקר, שכן התב"ע קודמה על ידי רשויות התכנון. למשפחת מרמור לא היתה בעיה עם החלטת ועדת הערר ולכן גם לא הגישו עליה עתירה מינהלית. למשפחת מרמור יש טענות אחרות המתבררות בימים אלה בבית המשפט".

עו"ד אייל שטייניץ מסר: "עו"ד שרגא לא יכול לשאת את העובדה שבמו ידיו הרס למשפחתו את הזכויות בנכס במלחמה כנגד מרשי. לאחר שידי יצאה על העליונה כנגדו, הוא הפיץ כנגדי פרסומים מפגיעים רבים במטרה לגרום לי נזקים אישיים. בגין מעשיו שרגא נתבע על ידי לדין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו