"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר סופית: נפגעות תקיפה מינית יוכלו להיחשף

החוק של שרת המשפטים מאפשר לנפגעות להתראיין בתקשורת מבלי להיחשב עברייניות • שקד: "מי שצריך להתחבא אלה העבריינים, לא הנפגעות"

,עודכן
"החוק מתקן את העוול שנגרם לנפגעות תקיפה מינית". איילת שקד // צילום: אורן בן חקון

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שניה ושלישית אתהצעת החוקשל שרת המשפטים איילת שקד, שתגן עלנפגעות תקיפה מיניתותאפשר להן להתראיין בתקשורת. עד כה חוק העונשין אסר פרסום על פרטיו או זהותו של מתלונן או נפגע בעבירת מין, זולת אם נתן הסכמתו לכך בפני בית המשפט, או שבית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. העונש לצד העבירה עומד על שנת מאסר.

האיסור הפלילי נועד לייצר 'קרקע בטוחה' לנפגעי עבירות מין להגיש תלונות ולשתף פעולה עם הליכים פליליים, ללא חשש שזהותם תיחשף בניגוד לרצונם. הנחת המחוקק הייתה כי במרבית המקרים נפגע עבירת מין, או מתלונן בעבירה זו, מעוניין לשמור על פרטיותו ולא לאפשר פרסום של פרטים אודותיו ככזה.

למרות הרצון הטוב, החוק הקיים יצר מצב אבסורדי, לפיו נפגעי תקיפה מינית נענשים פעמיים: פעם אחת בעת התקיפה ופעם שניה כאשר נאסר עליהם לגולל בפני הציבור את אירוע התקיפה. ולחלופין, נפגעת שמתראיינת עוברת על החוק.

הגם שהובהר בידי הגורמים המוסמכים כי איסור הפרסום אינו חל על הנפגע ואינו פוגע ביכולתו לספר את סיפורו, נטען כי ההסדר הקיים הוא פטרנליסטי ומגביל את נפגעי העבירה והמתלוננים, שלא בטובתם. כן נטען, כי גם בהינתן פרשנות לפיה האיסור אינו חל על נפגע העבירה או על המתלונן, הוא עדיין מונע מגורמים אחרים באמצעותם מבקשים אלה להשמיע את קולם, כדוגמת ועדות הכנסת ועיתונאים – לעשות כן. גופי תקשורת וארגונים אחרים שמקיימים דיונים ציבוריים בשיתוף נפגעי עבירות מין, חוששים מפני אחריות פלילית, ונמנעים מחשיפת זהותם של נפגעים, חרף רצונם של האחרונים להיחשף.

נוכח זאת, החוק תוקן כעת, כך שיתאפשר למתלונן בעבירת מין או לנפגע בעבירה זו, אם הוא בגיר, להביע הסכמתו בכתב, לעניין חשיפת פרטיו או זהותו, בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט.על מנת להגן על קטינים ולמנוע אפשרות להפעיל עליהם לחץ פסול, החוק החדש קובע כי קטין יוכל לחשוף את פרטיו האישיים רק לאחר שהצהיר על כך בבית המשפט.

שרת המשפטים איילת שקד: "מדינת ישראל פועלת להגן על מותקפים ומותקפות מינית. החוק החדש שאושר הערב מתקן את העוול שנגרם לנפגעות תקיפה מינית. מי שצריך להתחבא אלה העבריינים הפוגעים, לא הנפגעות והנפגעים. אני מודה לחברות הכנסת עליזה לביא ואורלי לוי אבקסיס על הצעות החוק שהגישו בנושא ולעיתונאית יעל דן על העלאת הנושא לסדר היום הציבורי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר