הדילמה האמיתית של צה"ל במבצע "מגן צפוני" - בשלב פיצוץ מנהרות חיזבאללה

המנהרה שאיתר צה"לסמוך למטולה עתידה להפוך בתקופה הקרובה לאתר עלייה לרגל: כל מי שיגיע לארץ יבקר בה. שגרירים ועיתונאים, שרים וחברי פרלמנט; ישראל לא תחמיץ את ההזדמנות שנקרתה בדרכה להשחיר את חיזבאללה.

מרגע שנחשפה, הפכה המנהרהלנכס הסברתי ייחודי. אחיותיה, שייחשפו מן הסתם בשבועות הקרובים (צה"ל כבר פועל בשני אתרים נוספים לאורך הגבול), יספקו הצצה רחבה לפרויקט החשאי של חיזבאללה. דרכן אפשר יהיה ללמוד על השקרים ועל המוטיבציות של הארגון, ועל תוכניותיו המבצעיות.

המנהרה שנחשפה, למשל, היתה אמורה לסייע בכיבוש מטולה. חסן נסראללה נשבע בשנים האחרונות "לשחרר את הגליל". אין לו אפשרות לעשות זאת, ובישראל ידעו כי בכוונתו לכבוש מוצב או ישוב באמצעות פלוגות רדואן - כוח העלית שלו - ולהתבצר בתוכו. נראה כי כוח חשאי אמור היה להגיע דרך המנהרות, להשתלט על כביש 90 ולנתק את דרכי הגישה למושבה, בשעה שכוח אחר משתלט עליה.

סביר שתוכניות דומות היו מיועדותליישובים אחריםלאורך הגבול, עד לים, כאשר ניתן היה להשתמש במנהרות גם להעברת חטופים ללבנון. חיזבאללה פועל בשיטתיות, וסביר שכך נהג גם בפרויקט המנהרות הסודי שלו. הוא ניהל את הפרויקט הזה בריכוזיות ובמידור גבוהים; רק בודדים ידעו עליו, כולל מקרב מפקדי הארגון. "יותר אנשים אצלנו הכירו את הסוד הזה מאשר אצלם", אמר אמש בכיר בישראל.

מאז חשפה ישראל את הפרשה, שלשום בבוקר, שומר חיזבאללה על דומייה: הלם שהפך לאלם. המידע הרב שאספה ישראל, שתועד בשיטתיות ומופץ כעת לממשלות בעולם, אינו ניתן להכחשה. הוא מביך גם את צבא לבנון ויוניפי"ל, שטענו בתוקף כי חיזבאללה אינו נוכח מדרום לליטני. אתמול כבר ביקר במנהרה שנחשפה מפקד יוניפי"ל, הגנרל האיטלקי סטפנו דל־קול, ונראה נבוך; ישראל תדרוש ממנו מן הסתם להגביר כעת את פעילותו בדרום לבנון - כדאי לא לתלות בכך תקוות.

מומלץ לישראל גם להנמיך ציפיות באשר לתקווה הגדולה - לשכנע את המעצמות להכניס תיקונים בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון. האמריקנים יתמכו בכך ללא ספק, אבל הרוסים יטילו מן הסתם וטו. ראש הממשלה נתניהו ינסה לפגוש בקרוב את הנשיא פוטין כדי לשתף אותו במידע שנאסף (וכן בנתונים חדשים הנוגעים לפעילות האיראנית במרחב), וגם כדי לסיים סופית את פרשת הפלת המטוס הרוסי בספטמבר, שעדיין מרחפת מעל היחסים בין המדינות.

לא לצפות מהם להגדיל את היקפף הפעילות, אנשי כוח יוניפיל // צילום: אנצ'ו גוש, ג'יני

במקביל למאמץ ההסברתי יימשך גם המאמץ הצבאי, בשטח. ההערכה בישראל היא שפוטנציאל ההסתבכות שליווה את הפעולה פחת משמעותית אחרי היממה הראשונה, אם כי חטיבת הקומנדו, שמאבטחת את המהלך כולו, תישאר בגבול הצפון עד לסיומו.

המתיחות תגבר שוב כאשר תושלם חשיפת כל המנהרות, ויגיע שלב השמדתן. אז תידרש ישראל להחליט אם לפעול כמו בעזה (לפעול מהשטח הישראלי אבל להשמיד את כל תוואי המנהרה עד לפתח הכניסה שלה מהצד הפלשתיני), או להסתפק בהשמדת החלק שלה שנמצא בשטח ישראל (כדי להימנע מפעולה בשטח לבנון שעלולה להתפרש כפגיעה בריבונות הלבנונית וכעילה להסלמה).

מבצעית זה דיון פחות חשוב, משום שספק אם לאחר שנחשף הפרויקט החשאי שלו ישוב חיזבאללה לעסוק במנהרות בתקופה הקרובה; העניין העיקרי יעסוק בהרתעה - רמת הסיכון שישראל תהיה מוכנה לקחת כדי להתעקש על שלה, בידיעה שמעבר לפינה כבר ממתין הצורך האפשרי לטפל צבאית גם בפרויקט הדיוק לטילים של חיזבאללה.

עד שזה יקרה, תנסה ישראל לסחוט כל טיפת לגיטימציה מהפרשה. דווקא בישראל־פנימה נראה כי הדברים קצת מקרטעים: קשה היה להחמיץ אתמול את התרעומת בדרג המדיני והצבאי הבכיר על כך שחלק מהכתבים והפוליטיקאים (בהם שרי קבינט) לגלגו על המבצע. "גנרלים של טוויטר", כינה אותם אחד הבכירים. "אנשים חסרי אחריות, שבשביל קצת תשומת לב מוכנים לדרדר אותנו למלחמה שהם יהיו הראשונים לתקוף אותה".