המתופפת הקטנה, HOT VOD
כשאומרים "הסכסוך הישראלי־פלשתיני", אף פעם לא מתכוונים לצד הסקסי והג'יימס בונדי של הבעיה. מי יותר מושך ומהמם? סוכן המוסד המופנם שנשרט מהמלחמות שלחם בהן בשירותו הצבאי, או הטרוריסט הפלשתיני המתוחכם, שסוחב על גבו המצולק את הנכבה וחלומות על נקמה וזכות שיבה?
את התשובה תצטרכו למצוא לבד. היא לא עומדת במרכז "המתופפת הקטנה", אבל זו אחת הדילמות הרגשיות שעימן מתמודדת הדמות הראשית (צ'רלי, שמגלמת פלורנס פיו המושלמת) - שחקנית אנגלייה שנסחפת לתוך מלחמת הרגשות הזאת, אחרי שהמוסד מאתר אותה ומכשיר אותה לשמש סוכנת סמויה.
"המתופפת הקטנה", שסיימה השבוע את עונתה ב־BBC הבריטית וב־AMC האמריקנית (כל ששת הפרקים זמינים ב־HOT VOD) – מתרחשת שבע שנים לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ועוקבת אחר חוליית מוסד המנסה לחדור לתא טרור פלשתיני האחראי לשורת פיגועים נגד מטרות יהודיות באירופה של סוף שנות ה־70.
ההפקה בריטית, הבמאי קוריאני (פארק צ'אן־ווק), את המפקד הישראלי מגלם שחקן אמריקני (מייקל שאנון), סוכן הביון השרמנטי נולד בכלל בשבדיה (אלכסנדר סקארסגארד), ואף על פי כן הסדרה מצליחה לייצר הבנה ישראלית למצב.
אין ספק כי נוכחות שחקנים ישראלים על סט הצילומים עזרה לחידוד הקונפליקט בעבודה על הסדרה. ישנו מיכאל מושונוב, שמגלם מוסדניק ממורמר, דניאל ליטמן בתור ההוא מהחבורה שלא ברור מה תפקידו, אמיר חורי שגונב את הפוקוס כמחבל סקסי, ואפילו שלמה בראבא שמגיח מדי פעם על תקן ראש המוסד העצבני.
העלילה אמנם מתרחשת לפני 40 שנה ומבוססת על ספרו של ג'ון לה־קארה מ־1983, אך נותרה רלוונטית, ונדמה כי לא הרבה השתנה – חוץ מזה שכבר לא מעבירים מסרים מוצפנים על גבי גלויות או מצמידים אמצעי מעקב לטרנזיסטורים. למעשה, הקונפליקט רק התעצם מאז.
קשה להצביע מי יוצא טוב יותר. גם הישראלים וגם הפלשתינים מוצגים כלוחמניים, אידיאליסטיים, קרי רוח, מניפולטיביים וחסרי רחמים, עם הערכה מוגבלת לחיי אדם, אך גם שרמנטיים ואנושיים. האם אדם ניטרלי מסוגל לבחור צד?
זאת דרמת ריגול המערבבת בין משחק ודמיון לבין המציאות, יש בה מעט רגעי אקשן, ועלילה שמתקדמת צעד אחר צעד. הפרקים הראשונים מבלבלים, ועוברים בערך שלושה (שזה חצי עונה) עד שמבינים לאן היא חותרת.
אם תשרדו מספיק, יש סיכוי טוב שתישאבו לתוכה ותיסחפו עם הסיפור, שלא מבצע הבחנה ברורה בין טובים לרעים; וגם הבריטים לא יוצאים ממנו נקיים, כמי שעזבו ב־1948 והשאירו את היהודים והפלשתינים להילחם זה בזה.
הבריטים, אגב, לא התרגשו ממנה. 5.1 מיליון צופים בערב הבכורה הצטמקו בחצי ככל שהעונה התקדמה. וזה מעניין, כי לא מדובר בסדרה גרועה שמתפזרת ומתפרקת ככל שהיא מתפתחת, אלא בדיוק להפך. "המתופפת הקטנה" מתהדקת ומשתפרת ככל שחלקי הפאזל מתחברים. צריך סבלנות עבורה, שזה מצרך נדיר בימינו, כי כל סצנה משמימה מושכת אותנו מייד אל הסמארטפון.
הייתכן כי בתקופתנו חייבים טוויסטים כל כמה דקות והגזמה בסצנות מתח כדי לספק את הצופים ולהדביק אותם למרקע – מה שעשו, לדוגמה, ב"שומר ראש" (דרמה ששברה השנה שיאי צפייה בבריטניה, ומחכה לכם בנטפליקס)? "המתופפת הקטנה" לא נועדה לכבוש את העולם, אלא לספר סיפור ריגול עם התחלה, אמצע וסוף, כמו פעם, כשעוד היינו צעירים ותמימים, ובזה היא מצליחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו