ביום ראשון הקרוב צפוי המפכ"ל רוני אלשיך לחזור לאלמוניותו, ולהתחיל לתכנן את טיול "אחרי השירות" כשהוא משאיר אחריו הילת מסתורין בלתי פתורה: כיצד הצליח המתנחל השב"כניק לשעבר להרשים את מפקדיו ולטפס לצמרת הארגון, ואז ליפול לקרשים רגע אחרי שעזב אותו? מה גרם לאגו של מי שכונה בשב"כ "שועל קרבות רב מעללים ועתיר הישגים", להפוך לאויב מספר אחת שלו, רגע אחרי שענד על כתפיו את דרגות הרב־ניצב?
הדעות לגבי אלשיך חלוקות. מי שמכירים והכירו אותו נחשפו לאדם מבריק, חכם, אנושי וערכי. אחרים טוענים שהחיוך הממזרי מתחת לשפם והכיפה על הראש מסתירים אדם נוקשה, שמתהלך עם סכין בין השיניים. צריך לקבוע ביושר שאלשיך משאיר אחריו סגל פיקוד מגובש יותר מזה שהיה, ושהמשטרה הנוכחית היא לא המשטרה שקיבל. הוא ביצע בה שינוי ארגוני מקצה לקצה, הקים את אגפי השיטור, התקשוב וההדרכה, מינה סמפכ"ל למבצעים, הכניס שינוי ארגוני במג"ב בכל הקשור לחיבור לעולם המודיעיני, והקפיץ את המשטרה ברמה הטכנולוגית. תוכנית ה"אמון" שהכניס, שלפיה על המשטרה לנתח את העשייה דרך מה שהאזרח מציף ולא דרך מה שמציעים לו, זוכה להכרה עולמית.
כביכול, שאפו. כלפי חוץ, אלשיך הולך הביתה חבול, עם תדמית ציבורית ירודה. הרושם שנשאר הוא שמי שקיבל משטרה חולה כדי לרפא אותה, משאיר אותה על המיטה במסדרון. התחושה היא שהשב"כניק לשעבר לא הפנים שהשב"כ פועל בחשאי - אך המשטרה בשקיפות. שהשב"כ זוכה לתהילה ולנוחות תקציבית, בעוד המשטרה נלחמת על כל שקל. שבמשטרה, כשיש מידע על מישהו או חקירה על אודותיו, לא מרימים מייד מסוק לאוויר, אלא התכלית היא להגיש כתב אישום, ועד אז יש לפעול לפי החוק. תחושת ההחמצה נובעת מכך שאלשיך לא השכיל להבין שבניגוד לשב"כ, במשטרה אין מרווח לטעויות במגע היומיומי עם האזרחים, שהיכולת של טעות של שוטר להשפיע היא דרמטית, ועל כן קיומה של התקשורת כמתווך הוא הכרחי.
אלשיך ה"שועל" בחר להתנהל מול התקשורת כערמומי וכפיקח. מצד אחד הורה לסגור את המשטרה לסיקור תקשורתי, בדגש על חקירות מתנהלות, ומצד שני פעל עם סביבתו הקרובה בחתרנות בלתי נלאית נגד הממונים עליו ונגד חלק מפקודיו.
בפברואר אשתקד, בעיצומה של חקירת פרשת 2000 העוסקת בפגישות בין ראש הממשלה נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, ולמרות העובדה שמוזס נחקר בפרשה באזהרה ושעורך העיתון דאז נקרא למסור עדות - הטריח אלשיך את עצמו והגיע לבית ידיעות אחרונות לפגישה עם העורך ועם כתביו.
וזה לא היה מסעו היחיד של אלשיך לכלי תקשורת, שרדפו אחריו בחנופה כחלק ממסעות הציד שלהם נגד נתניהו. המפגשים שקיים עם עיתונאים ופרשנים, התדרוכים וההדלפות נגד ראש הממשלה, שלו ושל סביבתו הקרובה ביותר - הפכו את מי שטען שלא ימכור את ערכיו בשביל שנה רביעית, לאתרוג המבוקש בשוק. בערוץ 10 הוא זכה בתואר "איש השנה", בערוץ 2 זכה לראיון בפריים טיים בתוכנית "עובדה" והדוברת שלו לכתבה אישית ומפרגנת, ובידיעות אחרונות לראיון בלעדי כתגובה למתקפות על המשטרה מצד סביבת רה"מ.
זמן קצר לפני שמונה לתפקיד, נשברה רגלו השמאלית של אלשיך, ולטקס מינויו הגיע עם קביים. "לקחתי כנראה יותר מדי ברצינות את האמרה 'תשבור רגל', או שבורא עולם הבטיח את כניסתי ברגל ימין", אמר. מי האמין אז שאחרי שלוש שנים הוא גם יעזוב את תפקידו ברגל שמאל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!