בסוף הגרמני ינצח?

ההיררכיה בסגל של פ.ס.ז' מאוד ברורה. יש שחקנים שהגיעו כדי להביא את מה שחסר, ויש כאלה שנמצאים שם כבר תקופה ומטרתם לשמר את מה שיש. בקבוצה הראשונה נמצאים שמות כמו ניימאר, קיליאן אמבפה, ג'יאנלואיג'י בופון ודני אלבס, בעוד שאת השנייה מרכיבים פחות או יותר כל השאר. אלה אוגרים אליפויות וגביעים מקומיים, משימה שתפורה למידותיהם, והאחרים נדרשים להשיג את הגביע האחד שמצליח לחמוק מידי הקטארים.

בתווך, בין שתי דרישות התפקיד שמחלקת פ.ס.ז' לעובדיה, כלוא יוליאן דרקסלר. הוא הגיע בינואר בשנה שעברה ככישרון גרמני עולה שיכול לעזור לאלופה הצרפתית במשימת העל, אבל עדיין לא קיבל מספיק הזדמנויות לגלות לאיזו הקבצה הוא שייך. חצי העונה הראשונה היתה טובה וכללה שערים ב־0:4 הגנוז מול ברצלונה וב־1:4 על מונאקו בגמר גביע הליגה, אבל קפיצת המדרגה מעולם לא הגיעה. בזה אחר זה נחתו על המשבצת שלו ניימאר ואמבפה, ומאז הגרמני בן ה־25 מנסה ללקט את מה שיש.

לא פשוט להתמודד עם תחרות כזאת בשיא הקריירה, אבל דרקסלר נחוש להוכיח שהוא יכול להשתלב בתוך קבוצת המיליונים. "על העמדה שלי נמצאים שני השחקנים שבקרוב יהיו הכי טובים בעולם, אך אני לא רואה שום סיבה לברוח", אמר הקשר בקיץ האחרון. הדברים של הגרמני גם גובו במספרים. לפי חישוב שעשה, בעונה שעברה הוא פתח בהרכב ב־30 משחקים בכל המסגרות, וזה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. כשמוסיפים לזה את האהבה לעיר ולמועדון, את החיבור עם האוהדים ואת כמות התארים שנוספו לארון, אפשר להבין מדוע דרקסלר לא מחפש יעד אחר, ובעיקרון, הוא צודק. אי אפשר להתווכח עם סטטיסטיקה ורגש, אבל במקרה של פ.ס.ז' אפשר לסייג. דרקסלר אמנם פתח בהרכב 30 פעמים, אבל רק 3 מהן בליגת האלופות. מול ריאל מדריד בשמינית הגמר הוא נכנס כמחליף בשני המשחקים, ושותף ל־20 דקות בלבד. אז כן, הוא שיחק, אבל בעיקר בקבוצת הלחם והחמאה.

העונה משהו השתנה. להגעה של תומאס טוכל במקומו של אונאי אמרי חלק גדול בכך. "כיף להתאמן אצלו וזה טוב עבורי שהוא כאן", אמר השחקן על המאמן בן ארצו, אבל נדמה שהקרדיט הגדול שייך לדרקסלר עצמו. לא רק שהוא נלחם על מקומו למרות התחרות הקשה, הוא גם מוכן להילחם על כל מקום שמתפנה. בזכות מגוון אדיר של יכולות, התקפיות והגנתיות, הגרמני יכול לשחק בשלל תפקידים בקישור ובחלק הקדמי בלי שום בעיה. בזכות זה הוא נכנס העונה לנעליים של אמבפה כשזה היה מורחק, לאלה של ניימאר כשהיה פצוע ואפילו מילא את מקומו של אדינסון קבאני (בעמדה אחרת) כשהאורוגוואי לא היה כשיר מול נאפולי.

דרקסלר למד לנצל כל הזדמנות שכזאת. כשהכוכב הצרפתי הצעיר הושעה על ידי טוכל במשחק מול מארסיי, הקשר תפס את מקומו ב־11, כבש בניצחון 0:2, חגג בהתרסה מול אוהדי היריבה והפך לאליל פריזאי. בסיום גם אמר: "הוכחנו שהשלם גדול מסך חלקיו".

בגיל 25 דרקסלר רוצה להבין איזה חלק הוא בפאזל הזה של פ.ס.ז'. אם הוא מאלה שנשלחים לשטח האויב כשהעסק חשוב, או עוד אחד מתומכי הלחימה הרבים? הערב מול ליברפול, במשחק שהפסד בו בתוספת ניצחון של נאפולי על הכוכב האדום ישאיר את הצרפתים מחוץ לשמינית הגמר, תהיה לו הזדמנות לגלות. ניימאר ואמבפה סוחבים פציעות, וגם אם שניהם ישחקו עושה רושם שטוכל מייעד לו תפקיד מרכזי בקישור. "אנחנו לא מפחדים מהם", אמר הגרמני לקראת המשחק שעליו חלם, כזה שיכול להגדיר את העונה שלו וגם את של קבוצתו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות