האמריקנים חשבו שהם ראו כבר הכל: שני תלמידים שטבחו בחבריהם בתיכון בקולומביין, סטודנט שרצח 32 חפים מפשע בקמפוס אוניברסיטת וירג'יניה, וצעיר תימהוני שירה לכל עבר בבכורה באולם קולנוע באורורה. אבל מה שקרה בניוטאון, פרבר שקט ומבוסס במדינת קונטיקט, הציב רף חדש של אימה, כאב ובעיקר חוסר אונים. אדם לנצה (20), נכנס לבית ספר יסודי שבו למד בילדותו, והחל לירות ללא הבחנה, במורים ובאנשי צוות, אבל למרבה הזוועה גם בילדים, כמעט כולם תלמידי כיתה א', שאותם הוציא בשיטתיות להורג בכיתותיהם. בסוף מסע ההרג, נותרו בבית הספר גופותיהם של 20 ילדים ושישה אנשי צוות. תחילתו של מסע הרצח היה דווקא מחוץ לכותלי בית הספר. בשעות הבוקר המוקדמות רצח לנצה את אמו, ננסי, בביתם המשותף בניוטאון. הוא לקח ארבעה אקדחים ורובה חצי-אוטומטי מהאוסף של ננסי, חובבת נשק מושבעת, נכנס לרכבה, ויצא לנסיעה הקצרה לעבר בית הספר היסודי "סנדי הוק", שבו לומדים יותר מ-600 תלמידים. בשעה 9:30 לערך הוא הגיע למתחם. זמן קצר אחרי שהתלמידים החלו את יומם, הצליח לנצה לעבור את שער הכניסה הנעול - ופתח את שערי הגיהינום. באותו הזמן התכנסו בחדר המורים מורי כיתה ד', כולם קורנים עוד מההופעה השנתית לחגים שהציגו תלמידיהם אך בליל אמש. "כולם היו במצב רוח מרומם וחגיגי", סיפרה אחת המורות, תיאודורה ורגה, "ואז, פתאום, החלו יריות". מישהו הדליק את מערכת הכריזה, כך שרגעי האימה הידהדו במסדרונות. אב הבית החל גם הוא לרוץ ברחבי הבית ספר וצעק לכולם להסתתר. בשעה 9:36 הגיעה הקריאה הראשונה למשטרה. "מישהו מבית הספר סנדי הוק התקשר ואמר שהוא חושב שיש יריות בתוך הבניין", דיווחה המוקדנית המשטרתית בקשר. בינתיים, הירי בין כותלי המוסד נמשך ביתר שאת, כשהמורים עושים כל שביכולתם כדי להציל את תלמידיהם (ראו ידיעה למטה). השניות נקפו כמו נצח, אך התקרית כולה נמשכה רק דקות בודדות. ב-9:38 כבר הועברה ההודעה ברשת המשטרתית שהירי תם. דקות ספורות אחר כך עלה בקשר אחד השוטרים הראשונים שהגיעו לזירה, קולו שבור. "יש לי גופות כאן, אני זקוק לאמבולנסים". כוחות הביטחון וההצלה נכנסו אט-אט אל הבניין, סרקו בזהירות חדר אחר חדר. הם מצאו את גופות הילדים, שנורו מטווח אפס: נח פוזנר, אביאל רצ'מן, רייצ'ל דבינו, שרלוט בייקון, אוליבייה אנג'ל, ג'וזפין גיי, אנה מרקס גרין, דילן הקלי, מדלין אסו, קתרין הבארד, צ'ייס קובלסקי, ג'סי ליואיס, ג'יימס מטיאולי, אן מרי מרפי, אמיל פרקר, ג'ק פינטו, קרוליין פרבידי, ג'סיקה ריקוס, בנג'מין וילר ואליסון וייאט, כולם בני 7-6. גם גופתו של לנצה נמצאה, לאחר שהתאבד. האירוע כולו הסתיים מבלי שהשוטרים ירו ולו כדור אחד ובינתיים למשטרה לא ברור מה היה המניע לרצח. בכו לבדם בזה אחר זה הוצאו הילדים ששרדו את התופת החוצה. הם התבקשו לצעוד בעיניים עצומות כדי שלא יחזו בזוועה. בחוץ המתינו מאות הורים חרדים, רבים התאחדו בבכי עם ילדיהם. אחרים נותרו לבכות לבדם. נחמה מועטה, גבורה רבה: כך מנעו המורים טבח גדול יותר מורה הסתירה את תלמידיה בגופה - ונרצחה הטבח יכול היה להסתיים במספרים מחרידים עוד יותר, אלמלא התגלו ברגעי הזוועה גם כמה גיבורות. אחת מהן היתה המנהלת דון הוקספרונג, שקיימה ישיבה עם פסיכולוגית בית הספר, רופאת בית הספר ומספר מורים. כשנשמעו היריות, הוקספרונג והפסיכולוגית מארי שרלאך, לא היססו ושעטו אל עבר האש. נראה שהוקספרונג חיכתה לרגע מתאים כדי להסתער, אך כשעשתה את התנועה, נורתה מטווח קצר. גם הפסיכולגית נרצחה. מורה אחרת, ויקטוריה סוטו, אספה את תלמידיה לכיתה והגנה עליהם בגופה, אך נרצחה בדם קר. מעשי גבורה נרשמו בכל רחבי בתי הספר. המורים לספורט אספו תלמידי כיתה ד' בפינה באולם ההתעמלות. הספרנית מריאן ג'ייקוב הסתירה את הילדים מאחורי ארון ספרים. באחת מכיתות א' שמעה המורה קייטלין רויג את היריות. היא דחסה את 15 תלמידיה אל חדר שירותים, הושיבה אותם על האסלות, חסמה את הדלת וביקשה מתלמידיה לשמור על שקט. "אמרתי להם 'הרעים בחוץ כרגע, אנחנו צריכים לחכות שהטובים יגיעו'", סיפרה ל-ABC. "הילדים התנהגו כל כך יפה, הם שאלו אם הם יכולים לצאת לראות אם יש מישהו בחוץ. אחד מהם זעק: 'אני רק רוצה לחגוג את חג המולד, לא רוצה למות'. עניתי לו: 'אתם תחגגו את חג המולד וגם את חג החנוכה'". יוני הרש, ארה"ב
צילום: רויטרס
* * *
