"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרע בצמרת חמאס: "השאלה היא עם מי ילכו אנשי הזרוע הצבאית"

לאחר חשיפת "ישראל היום" על הסכסוך בין סינוואר להנייה, המומחים מנסים להבין את המשמעויות • האלוף במיל' עמידרור: "גורמים בתנועה עלולים לפעול לחימום המצב ולזה לישראל אין תשובה" • ד"ר קידר: "הכל בגלל הכסף הקטארי" • בכיר במערכת הביטחון לשעבר: "לא להיבהל"

,עודכן
יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה, צילום: רויטרס, אי.אף.פי

"הכלל - מי מדבר עם עטים ולמי יש את המקלעים ביד":ב"ישראל היום" דווח הבוקר (חמישי) כי בתוך הנהגת התנועהקיים קרע בין הצד הצבאי לצד המדיניבכל הנוגע לשיחות עם ישראל. על פי הדיווח גורמים בארגון אישרו כי בין ראש הלשכה המדינית של התנועה, איסמעיל הנייה, ומנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר, שורר סכסוך עמוק הפוגע בשיקולי המדיניות של הארגון השולט ברצועת עזה וכי השניים אינם מחליפים מילה זה עם זה.

האלוף במילואים יעקב עמידרור אמר כי המחלוקת בין הנייה לסינוואר מוכרת וידועה כשהנייה תמיד דחף לעימות וסינוואר יותר מחזיק בעמדה שיש להגיע להבנות עם ישראל. "סינוואר ידוע כבר הרבה זמן כמי שיותר מבין את גבול הכוח של אנשיו ושל הזרוע הצבאית. הנייה תמיד לחץ לעמדות קשות וקשוחות יותר", אמר האלוף במילואים עמידרור.

"אלא שהכלל כאן הוא מי מדבר עם עטים ודפים ולמי יש את המקלעים ביד. לסינוואר יש נשק ולהנייה יש את הצד המדיני. הבעיה היא בעובדה שיש קרע בין האישים היא יותר סביב השאלה האם כל אנשי הצד הצבאי ילכו עם סינוואר כנגד עמדת הנייה, או שחלקים בארגון שיש להם נשק ילכו עם הצד הקיצוני כיון שיש להם לגיטימציה.

זו הבעיה האמיתית ולזה אין לאף אחד בישראל תשובה. כלומר במקרה שבו לצד הצבאי יש גיבוי של הצד המדיני אז ברור לכל הדרגים ולכל הפלגים בארגון מה העמדה ושאין בלתה. אבל ברגע שיש קרע בין הצדדים עלול להיות גורם צבאי שיגיד לעצמו, למה לא נלך עם איסמעיל הנייה? זה מצב מסוכן שכן כמה גורמים יפעלו לחימום השטח עם הנשק שיש להם בידיים, ולזה אין לנו בישראל שום תשובה. אנחנו ממש לא יודעים לענות על כך וזו שאלה פתוחה".

"אנשי הארגון דואגים לפנסיה שלהם"

ד"ר מרדכי קידר - מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, ןעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי - אמר שמדובר בקרע בגלל הזעם של אנשי הזרוע הצבאית על כך שלא קיבלו מה שרצו מהכסף הקטארי שנכנס לרצועה.

"נכנסו 15 מיליון דולר שהלכו לפקידים ולא כל כך לאנשי הזרוע הצבאית", הסביר ד"ר קידר. "אז מוחמד דף ויחיא סינוואר אומרים: 'סליחה, לא הגיע כסף אז לא נלחם עם ישראל' אלא נשאף להפסיק את האש'. הכל כאן זה קרב על נתח בכסף. חמאס הוא ארגון ותיק של 30 שנה והאנשים בו כבר מבוגרים ורוצים לדאוג לעצמם לפנסיה ולתנאים בעתיד.

אנשי הזרוע הצבאית גם כבר מבוגרים ואת האידיאולוגיה הצרופה החליפה גם מודעות לעתיד. ממילא האנשים האלו זועמים מאד על קטאר ואיראן ששילמו לפקידים ולא להם. אני מעריך שזו הסיבה שראש הממשלה אגב הלך להפסקת אש. הוא ידע על הקרע והעדיף לתמרן בתוכו. אגב אני לא ממליץ להמשיך להעביר כסף לרצועה כי אז הוא עכשיו יגיע לזרוע הצבאית, אבל הקרע שלא יתבלבל אף אחד, הוא קרע על כסף ולא על שום אידיאולוגיה".

"המתיחות הפנים ארגונית קיימת מיד"

גורם ביטחוני בכיר לשעבר אמר כי "לא כל כך יודעים בארץ, אבל קרעים, וגם קרעים קשים מאד, היו בארגון חמאס בין הצד המדיני לצבאי גם בעבר והיו לא פעם קרעים עוד יותר קשים ממה שמדווח כרגע. זו עובדה שיש עמדות שונות בתוך ארגון מהסוג הזה. אנחנו כמערכת צריכים להבין את הצדדים ולדעת לשבת איתם למרות הקרעים האלו.

שאף אחד לא יחשוב שאחרי 'צוק איתן' או 'עמוד ענן' הייתה חזית אחת בחמאס. יש הנהגה בכירה וכדרכם של גורמים כאלו יש לכל אחד מהם אג'נדה משלו וסדר יום משלו ויש גם מאבקי כוח אישיים בין אנשים כאלו. לכן ישראל לא מופתעת מהצב הנוכחי ולא הופתעה גם בעבר. אתה משקיע המון כדי לדעת, כמה שאפשר וכמה שניתן, מה כל גורם חושב ואתה מתנהל אל מול כולם כדי להגיע להבנות. לכן אני מציע גם הפעם לא להיבהל מדי, היו דברים מעולם וישראל ידעה מה לעשות כדי להגיע לרגיעה".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר