על מנת להבין עד כמה תקדימי וחמור הקרע בצמרת חמאס בין ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה למנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, יש לחזור אחורה בזמן לשנים שבהן הלשכה המדינית של הארגון פעלה מהמפקדה שהעמיד לרשותה משטר אסד בדמשק בשנים שלפני מלחמת האזרחים במדינה.
חאלד משעל, שעמד בראש הלשכה המדינית, היה האיש החזק בתנועה שעל פיו יישק דבר, בעיקר בשל העובדה כי החזיק בנכסים הפיננסיים של הארגון. ומכיוון שפעל מסוריה, היתה לו הפריבילגיה שאין להנייה - לצאת למסעות ברחבי העולם, בעיקר למדינות ערב ולנסיכויות המפרץ הפרסי, שתרמו לתנועה כספים ביד נדיבה.
בכירים פלשתינים הן בעזה והן ברמאללה מעידים כי מאז הקמת חמאס בשלהי שנות ה־80 היתה בתנועה מתיחות מובנית בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית, אולם מעולם לא היה קרע כה עמוק בין שני האישים החזקים בשדרת הפיקוד העליונה של חמאס.
העובדה כי הן הנייה והן סינוואר פועלים מרצועת עזה היא למעשה תקדימית. מדובר בשני אישים כריזמטיים בעלי רטוריקה משכנעת - אולם האינטרסים של הנייה וסינוואר, הן הציבוריים והן האישיים, שונים והאחד מנסה להאפיל על האחר - כאשר הטענה העיקרית נגד סינוואר מצד אנשיו של הנייה היא כי סינוואר מקדם ומחזק את אנשיו בזרוע הצבאית על חשבון המוניטין של הנייה ובכירי הזרוע המדינית.
חאלד משעל וקודמו, מוסא אבו מרזוק (שלימים משעל מינה אותו לסגנו), פעלו בהרמוניה מושלמת מול אנשיהם בעזה ובגדה המערבית. העובדה כי השניים שהו רוב הזמן בחו"ל ולא התאפשר להם לנהל את ענייני התנועה מעזה או מהגדה המערבית רק תרמה לבידול בין הפעילות המדינית של חמאס לפעילות הזרוע הצבאית.
חמאס, בהיותו תנועת בת של "האחים", הפך למטרה בעקבות השלכות "האביב הערבי" על המשטרים במדינות ערב, ונוכחותם של בכירי הנהגת הארגון במדינות הללו הפכה מנכס לנטל. לא בכדי, לאחר פרישתו של משעל והבחירה בהנייה לראש הלשכה המדינית, קבע סגנו של הנייה, סלאח אל־עארורי, את מקום מושבו בלבנון העדתית והמפולגת. אולם ניסיונותיו של אל־עארורי למקם בביירות את המפקדה הראשית של הלשכה המדינית, לא נחלו הצלחה היות שמרבית בכירי הלשכה המדינית של התנועה - שאינם נמצאים בעזה ולא מסוגלים להרים את ראשם בגדה מחשש לסיכול ממוקד על ידי ישראל או מנגנוני הביטחון של אבו מאזן - מצאו כר פעילות נוח ונרחב במדינות כמו טורקיה, מלזיה ופקיסטן.
על אף הניסיונות של חמאס לשדר אחדות, אין זה סוד כי בארגון מתחולל מאבק אימים שלא היה כדוגמתו על השליטה בתנועה. הנייה מתוקף תפקידו עדיין שולט במשאבים הכספיים של התנועה. אולם סינוואר, ששולט בזרוע הצבאית, היה זה שבסופו של דבר דאג שקטאר תעביר בששת החודשים הקרובים 15 מיליון דולר במזומן בכל חודש.
ניסיונות של גורמים שונים בתנועה, ובהם משעל ובכירי דת, לפשר בין הנייה לסינוואר עלו בתוהו ולא צלחו, ורק ימים יגידו אם המשבר בהנהגת חמאס משרת בעיקר את ישראל ומשחק לידיה, כפי שטוענים רבים בחמאס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
