מי יטפל באחיות?

בתחילת השבוע הגיעה א' לבדיקה רפואית שנקבעה לה לפני יותר מחודש באחד מבתי החולים הממשלתיים הגדולים באזור המרכז. הבדיקה תוכננה להתבצע בחדר ניתוח בהרדמה מלאה, ותכליתה היתה בדיקה של חלל הרחם של א'. הפרוצדורה הרפואית הזאת נקבעה לאחר שהגינקולוג של א' המליץ לה לבצע את הבדיקה לנוכח חשד לגידול סרטני בגופה.

א' התייצבה בבית החולים בשעת בוקר מוקדמת, לאחר שהיתה בצום במשך כל שעות הלילה. אולם לאחר הגעתה התברר לה כי הבדיקה שלה בוטלה בשל שביתת האחיות. בו במקום נקבע לה תור חדש לעוד כחודש, בתקווה שעד אז תסתיים השביתה והבדיקות יתבצעו כרגיל.

הדחייה השפיעה על א' נפשית, שכן היא תילאץ עתה לחיות עם הספק חודש נוסף. קרובה של א' אמרה כי במשפחתה יש חשש גדול מתוצאות הבדיקה, וכי הדחייה הנוספת של ההליך הביאה אצלה להתגברות הפחד. בכל זאת, אי ודאות וחרדה ממחלה ממארת הן תחושות שלא קל לחיות עימן.

המקרה של א' הוא רק אחד מתוך אלפי מקרים של חולים וחולות שנפגעו משביתת האחיות, אשר החלה לפני כשבועיים. על פי נתוני משרד הבריאות, השביתה הביאה עד עתה לפגיעה בעשרות אלפי חולים. היא גרמה לדחייה של כ-5,000 ניתוחים ולעיכוב בביצוע כ-3,000 בדיקות, חלקן בדיקות לאיתור מחלות סרטן. כמו כן, היעדרותן של האחיות מעבודה גרמה לביטול של כ-500 צנתורי לב, שנקבעו חודשים רבים מראש. רופא בכיר באחד מבתי החולים בגוש דן אמר בימים האחרונים ל"ישראל השבוע" כי הנזקים המצטברים של שביתת האחיות גדולים מאוד, וכי עם התמשכות השביתה עלולים להיווצר גם נזקים בריאותיים קשים ובלתי הפיכים אצל חולים.

השכר יבלום נטישה-

האחיות החליטו לשבות לאחר עשרה מפגשים שקיימו נציגי ההסתדרות עם מעסיקיהן - משרדי האוצר והבריאות ונציגי קופת חולים כללית, שרק היא מעסיקה יותר מ-10,000 אחים ואחיות. על פי נתוני משרד האוצר, השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של אחות בבית חולים הוא 15,500 שקלים בחודש - שכר יחסית גבוה במערכת הציבורית והממשלתית בישראל. אמנם שכר זה כולל את התוספת על משמרות הלילה ועל סופי השבוע מעבר לשכר הבסיסי, ותוספות נוספות כגון המשכורת החודשית הנוספת שמקבלות האחיות בכל שנה בעקבות הסכמי השכר הקודמים שלהן - אך על פי נתוני האוצר, שכר זה הוא ברובו קבוע וחוזר על עצמו בכל חודש, וחלק גדול ממנו מבוטח לקרנות הפנסיה. נוסף על כך, יש אחיות לא מעטות בעלות תואר שני ודוקטורט שמשתכרות 28-15 אלף שקלים בחודש.

השכר הוא הנושא המרכזי במאבק האחיות, גם אם לא היחיד. הסתדרות האחיות דורשת תוספת משמעותית מאוד לשכר האחיות - כ-20 אחוזים. נציגי האחיות טוענים, במידה רבה של צדק, כי העלאת השכר תעודד יותר סטודנטים ללמוד את מקצוע הסיעוד לאחר שבשנים האחרונות חלה נסיגה קשה בתחום זה. כמו כן, שכר גבוה יותר לאחיות יבלום את העזיבה של אחיות את המקצוע התובעני ויצמצמם את התופעה הרווחת, שבעטייה אחיות רבות מעדיפות לעבוד במשרה חלקית.

צילום: בני פלבן, קריינות: דניאל רוט

צעדים אלו חשובים לכלל הציבור בישראל, מכיוון שמספר האחיות בישראל נמוך משמעותית ביחס לרוב מדינות המערב. משמעות הדבר - עומס גדול מאוד ושחיקה קשה של האחיות (בעיקר בבתי החולים), אבל חמור מכך - טיפול בלתי ראוי ובלתי הולם בחולים המאושפזים.

דומה כי השכר, למרות משמעותו הרבה, הוא רק חלק מהקשיים הרבים של האחיות. ביציאתן לשביתה הן התריעו על "שחיקה גוברת והולכת פיזית ונפשית, תנאי עבודה ירודים ומסוכנים, מחסור באחיות ובתשתיות, מחסור ועומסים שאינם מאפשרים לאחיות להעניק למטופל את הטיפול הראוי בהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים, והתעלמות המעסיקים מהחובה להגביל את התפוסה במחלקות בתי החולים". תפוסה גבוהה מדי של המחלקות משמעותה אשפוז חולים רבים במסדרונות בתי החולים - ומסדרון אינו המקום הראוי לטיפול של אחות או רופא. בעניין זה התריע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו כבר לפני כשנה. גמזו הבהיר כי עומס האשפוז הקיצוני מביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בחולים.

"תנו להם את הכבוד"

במשרד האוצר אומרים, מנגד, כי מצב המשק בישראל, וגם האיומים התכופים על הכלכלה העולמית, אינם מאפשרים להעניק תוספות שכר כה גדולות כפי שדורשות האחיות, ומבהירים כי ההחלטה להשבית את המערכת היתה מהירה מדי ומביאה לפגיעה קשה בבריאות הציבור, בעוד המשא ומתן "מצוי בחיתוליו ובוודאי לא מוצה".

האוצר אף משתמש בטענה כבדת המשקל של זמן בחירות. מכיוון שאנחנו מצויים מרחק פחות מחודשיים מהקלפי, והממשלה פועלת בלי שאישרה את חוק התקציב ל-2012 – איננו יכולים, אומרים פקידי האוצר, להגיע להסכמות מרחיקות לכת עם האחיות. לצורך חיזוק טענתו, האוצר מסתייע גם בהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה מאוקטובר השנה, ולפיה עליו לפעול בזהירות, באיפוק ובריסון בהפעלת סמכויותיו לגבי הנושאים שאין כורח או דחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר של הממשלה.

השבוע פנתה המדינה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה להוציא צווי מניעה נגד שביתת האחיות. נשיאת בית הדין, השופטת אפרת לקסר, סירבה לבקשה, אך בלט דווקא החלק האחרון בפסק דינה, שבו בחרה לצטט חלק מהמקאמה של חיים חפר, "כמה שווה אחות". חפר כתב: "ואתם המבקשים מן האחות להיות רחמנית כאילו אין הן עושות זאת כל חייהן, כאילו אין ידיהן נקיות. אבל, תנו להן גם אתם משהו לכל הרוחות. לא רחמים על ימיהן ולילותיהן בנעלה שבמלאכות. תנו להן את הכבוד ואת הקיום ואת התנאים ואת התודה כדי שגם הן תדענה כמה שווה אחות".

בעקבות הפסיקה המשיך המשא ומתן בין הצדדים, אך עמדות הצדדים, נכון לאתמול, עדיין רחוקות מאוד. ובינתיים, בבתי החולים, מבוטלים ניתוחים חיוניים רבים והסבל גדל והולך. כך גם אצל ברוך נחמיאס, בן 54 מהוד השרון, אשר היה אמור בתחילת השבוע לעבור ניתוח לקיצור קיבה באחד מבתי החולים הציבוריים במרכז. לדברי נחמיאס, הוא ממתין לניתוח כבר 14 חודשים, והשבוע הגיע התור המיוחל - שכצפוי בוטל. הוא מספר עוד, כי הרופאים שמטפלים בו הזהירו אותו שעודף המשקל הגדול שממנו הוא סובל מסכן את חייו.

לדברי נחמיאס, לא נקבע לו תור חדש לניתוח מכיוון ש"מי יודע מתי תיגמר השביתה? קודם שיחזרו לעבודה, ואז יתחיל ההליך מחדש. נראה ששוב אחכה כמה חודשים לניתוח, ובינתיים קשה לי לנעול נעליים או להתכופף".

ואולם נחמיאס, כמו חולים רבים אחרים, מדגיש כי הוא לא כועס על האחיות. "השביתה שלהן לגיטימית", הוא אומר, "אני רוצה שהן יקבלו תוספת שכר כי הן אלו שמטפלות בחולים. אני מעריץ את האחיות על כך שהן מתמודדות עם הסבל של החולים 24 שעות ביממה. הן מתקנות עולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו