האומץ להתקפל: בנט חטף מכה - אך נמנע מקטסטרופה

22 מצלמות וידאו, 18 מצלמות סטילס (ספרתי), כמה שידורי פייסבוק לייב, 50 עיתונאים, שביניהם אפילו עיתונאים זרים שבדרך כלל לא מתעניינים במיץ הפוליטי המקומי - כל אלה מילאו אתמול את חדר ועדת הכנסת, שבו נערכהמסיבת העיתונאיםשל השרים נפתלי בנט ואיילת שקד. האווירה היתה דרמטית. משעות הערב שלפני דיברו כולם על התפטרות צפויה של השניים והליכה לבחירות.

מול כל זה היה צריך נפתלי בנט להתייצב ולעשות את המעשה הכי קשה שפוליטיקאי יכול לעשות: להתקפל. בשביל זה צריך קורטוב של אין־ברירה אבל גם הרבה מאוד אומץ. אנשי הבית היהודי קיבלו את ההחלטה הנכונה. נכון שבמשך יומיים הם יחטפו עקיצות מהברנז'ה היושבת בטוויטר. סביר להניחשליברמןעוד ישתמש כמו אתמול בעקיצות על "שחיקת כוח ההרתעה" של בנט. אבל בעוד שבוע זה כבר יישכח. אם הם היו מחליטים להפיל ממשלת ימין ומדשדשים בסקרים, מחול השדים הציבורי נגדם היה קשה הרבה יותר.

את אירוע אי ההתפטרות של אתמול צריך להכניס גם לממדים הנכונים. ככה זה בפוליטיקה: פעם אתה מנצח ופעם אתה מפסיד. פעם אתה מתעקש לקבל את משרד המשפטים וזוכה, ופעם אחת אתה מנסה לקבל את משרד הביטחון ומפסיד. לא נעים, לא נורא.

היום (שני) עשהנתניהוקולות של מאמצים לייצוב הקואליציה. הוא נפגש עם כחלון וליצמן והצהיר על עוד שנה שלמה של עבודה. רוב מרכיבי הקואליציה וגם נתניהו עצמו יודעים שלמרות זאת, ספק אם הממשלה תסיים את ימיה. בשבועות הקרובים ינסו לפתור אתחוק הגיוס, החוק החשוב ביותר לממשלה הזאת ולו רק כדי לא להגיע עם תפוח האדמה הלוהט הזה לבחירות הבאות ולהסכמים הקואליציוניים שאחריהם.

נתניהו ינסה להחזיק מעמד עם קואליציה צרה של 61 עד שיימאס או לא יתאפשר עוד. אז יהיה זה נתניהו שיודיע על בחירות, והפעם בתאריך שבו הוא מעוניין. אל התאריך הזה הוא יגיע אחרי שמיום ראשון הוא מכונה "ראש הממשלה ושר הביטחון" ואחרי שבועות ארוכים שבהם הצטלם עם מסוקים, טנקים, חיילים ומעיל יוניקלו. אל הבחירות הבאות הוא יבוא כמר ביטחון בלתי־מעורער ומוגן מפני "איומים אסטרטגיים מסוכנים" כמו בני גנץ.