המירוץ לראשות עיריית ירושלים בסיבוב השני צמוד ומותח עוד יותר מהסיבוב הראשון. אם מישהו ציפה שביישורת האחרונה, יממה לפני פתיחת הקלפיות, תמונת המצב תתבהר - הרי שכעת כבר ברור לכל, שהתמונה אף היטשטשה והפכה מעורפלת בהרבה.
בימים האחרונים עשו משה ליאון והתומכים בו, ובראשם אריה דרעי, כמעט כל טעות אפשרית לקראת פתיחת הקלפיות רגע לפני ההכרעה, בניסיון כושל להביא ברגע האחרון את תמיכתם של אדמו"רי אגודת ישראל - הפלג החסידי, אלא שבדרך השילו מעליהם כמעט כל תמיכה אפשרית מהציבור שאינו חרדי, כשהפכו את ליאון למועמד של המגזר, ואת ברקוביץ' למועמדם של כל השאר. אולם יחד עם זאת, אסור שתהיה טעות: ניצחון של ברקוביץ' יהיה בראש ובראשונה ניצחון מובהק לתמר זנדברג, אבי גבאי ויאיר לפיד.
ראשי מפלגות השמאל, בניגוד לדרעי וראשי דגל התורה, יודעים היטב שכל התערבות שלהם עכשיו רק תזיק, ושכל התבטאות בעד ברקוביץ' רק תדליק את הצד השני ותגרום לאפקט בומרנג. לכן הם בעיקר שותקים. לפיד אמנם התקשה להתאפק וכבר ביום ההצבעה בסיבוב הראשון צייץ לטובת ברקוביץ', אולם סך הכל הפגינו ראשי מפלגות השמאל איפוק מרשים. האיפוק הזה יסתיים מחר בלילה במידה שברקוביץ' ינצח. הם רק מחכים לרגע לפרוץ בחגיגות הניצחון, ומאופקות הם לא יהיו. אם ליאון ינצח, דרעי וליברמן ימהרו לברכו, זה ברור. אולם אם ברקוביץ' ינצח, הטלפונים הראשונים שיקבל יהיו מזנדברג, לפיד וציפי לבני, גם זה צריך להיות ברור.
את המגמה אפשר כבר היה לזהות בסיבוב הראשון. בניגוד למועמדים חרדיים, ההצבעה למועמד שאינו דתי נתפסת כהצבעה חופשית. לכן בדרך כלל אחוז הצבעה נמוך משרת את החרדים, ככאלה המצייתים לרבותיהם ומגיעים בשיעורים גבוהים לקלפיות. אולם זה לא היה המצב בסיבוב הראשון. ההצבעה לברקוביץ' הייתה הצבעה שבטית. מאורגנת. כזאת שלא ביישה את הארגון והצייתנות החרדית. זה כמובן לא מקרי. שנים של מאבקים, על השבת, על הגיוס, על תקציבים, התנקזו לבחירות בירושלים, ותוך ניצול הפילוג הפנים חרדי ושנאת החרדים של כמה מאנשי הכיפות הסרוגות, מרימים את הראש ועשויים להמליך מחר את הדגל החדש, שיעניק רוח גבית אדירה למאבקיהם בכל הארץ.
אם ליאון ינצח מחר יהיה זה כמובן הרבה בזכות אריה דרעי, אולם התמיכה בליאון צריכה להיות גם למרות דרעי. המחשבה שש"ס ישלטו בעירייה החשובה בישראל אכן מדירה שינה לרבים, אולם האלטרנטיבה עשויה להתגלות כסיוט של ממש מבחינתם. בניגוד לאלה המריצים אותו, ברקוביץ' עצמו אדם ראוי וחביב, ואין פלא שהצליח בזמן קצר יחסית לחדור לתודעה ולכבוש לבבותיהם של רבים בעיר, אולם חוסר ניסיונו ובוסריותו חזקים מידי מכדי שאפשר יהיה להתעלם מהם ולהפקיד בידיו את העיר המורכבת והמתוסבכת ביותר בעולם. אבל אם יתמיד גם זמנו יגיע. אם לא הפעם, אז בפעם הבאה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
