מאז אתמול בערב (ראשון) קבוצות הוואטסאפ והרשתות החברתיות בוערות. "זה ההרוג", נכתב בכותרת תמונה. "להתפלל לרפואת *** שנפצע באירוע בעזה", התבקשו הגולשים בהודעה אחרת. לא בפעם הראשונה התגלה כי הרשתות החברתיות עושות צחוק מחוקי הצנזורה, והגולשים חושפים בלי חשבון מידע מסווג, ולעיתים חלקי במיוחד. הצנזורה הצבאית נתקלה בקושי של ממש. מצד אחד, נמנע מכלי התקשורת לדווח על סא"ל מ' והקצין הפצוע, אולם מנגד מידע רב מאוד, נכון ולא נכון, מסתובב ברשתות כמעט ללא אפשרות שליטה.
הצנזורה אינה לבד בסיפור, וצבאות וארגוני ביון נתקלות בבעיות הללו, שפוגעות ביכולתן לבצע פעולות שאותן הן חושבות להכרחיות. כך, ראוי לזכור את ניסיון החיסול של רוסיה על אדמת בריטניה, באמצעות גז הנוביצק. במקרה זה הסוכנים הרוסיים שביצעו את הפעולה הפכו למבוקשים בכל העולם. גם סוכני המוסד הסתבכו כשנחשפו בעת חיסולו של איש חמאס מחמוד אל מבחוח.
צילום מסך מתוך קבוצת וואטסאפ
ד"ר ניר בומס, מומחה בתפר שבין העולם החשאי לעולם הקיברנטי, מציין כי יש פער גדול בין ארגוני הביון לבין הצנזורה הישראלית. "כמעט שלא נתפסים אנשי ביון, ישראלים או אחרים, במהלך הפעילות שלהם. כלומר, עולם הביון הצליח להכיל ולהפנים את העובדה שבכל מקום שיש מצלמות. אפילו במקרה של מבחוח, סוכני המוסד הגיעו עם כובעים גדולים והלכו במקומות שבהם לא רואים את הפנים שלהם בצורה טובה. מאז לא שמעת על פעילויות כאלו – לא בארץ ולא בעולם, ואם נצא מנקודת הנחה שכל הזמן יש פעילויות כאלו, הרי שאנשי הביון יודעים להתמודד עם הטכנולוגיה".
לעומת זאת, מציין ד"ר בומס, המקרה של סא"ל מ' מוכיח את הבעיה של הצנזורה בישראל. "מאוד מהר הבוקר ידעתי במי מדובר, מאיזה יחידה הוא, איפה הוא גר ועוד אוקיינוס של פרטים. גם בני המשפחה שלו וחברים דיברו עד שהצנזורה השתיקה אותם".
"להערכתי, כמעט כל המדינה יודעת במי מדובר ומה תפקידו. ברור לי שזה לא טוב ובצנזורה מתוסכלים, אבל אם אני ידעתי כבר הבוקר את הפרטים, התפיסה לא מתאימה לעולם שלנו. אגב, מדובר במבצע שאם היה מצליח לא היינו יודעים כלום, אבל ברגע שמבצע נכשל אז בישראל, מדינה קטנה בסך הכל, כולם יודעים הכל. יתכן שעדיין משום מה יש סיבה להסתיר את הפרטים, אבל אין ספק שיש כאן כשל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
